קבלת ייעוץ אגרונומי והצעת מחיר

עקרונות הדישון באבוקדו

מין בוטני – Persea americana Mill, גזעים – מכסיקני, גואטמלי, מערב הודי.
מוצא – מרכז אמריקה, מדרום מקסיקו ועד צפון אמריקה הדרומית.
הגידול התפשט לנישות סובטרופיות: דרום אפריקה, צ'ילי, ישראל, ספרד.
אזורי גידול עיקריים בארץ – גליל מערבי, רמות מנשה, חוף הכרמל, חוף השרון, עמק חפר, סובב כינרת. זאת לצורך הימנעות מקרה וחום קיצוני.

זני האבוקדו השונים נחלקים לשלוש משפחות עיקריות בהתאם לכנה עליה מורכבים: מקסיקני, גוטאמלי ומערב הודי קשה. הכנה המערב הודית מתאימה יותר לתנאי הארץ והיא נחשבת עמידה יחסית לבעיות מליחות וגיר גבוה, אפשרה מעבר להשקיה במים מושבים. הכנה המערב הודית רגישה יותר לקרה מהגזע המכסיקני.

שורשי האבוקדו בנוסף לרגישות לגיר ולמליחות רגישים למחסור בחמצן, ליצירת תנאי איוורור מיטביים בבית השורשים באדמות כבדות, הנטיעה בגדודיות לשיפור ניקוז שכבת הקרקע העליונה.
השקיה תכופה ובכמויות קטנות בכל פעם מעלה את בית השורשים לשכבת הקרקע העליונה. מדגיש את הצורך במערכות לבקרת השקיה.
נזקי המלחה ניתן למתן ע"י שטיפות קרקע תוך שימוש נכון במשאבי קרקע.

דישון
ההמלצה המקובלת, חנקן – 25 ק"גד', תחמוצת זרחן 6 – ק"גד', תחמוצת אשלגן – 30 ק"גד' + מיקרואלמנטים לפי הצורך.
בהשקיה במים מושבים יש לבדוק ריכוז הזרחן במי ההשקיה כדי למנוע הצטברות עודפת ע"י ההוספה עם הדשן.
מקובל לעבור ל 12 חודשי דישון בשנה כאשר ההמלצה לדישון בחורף הינה בכמויות קטנות וכאשר המטע צמא וצורך מים.
ההמלצות לדישון הינן מעל ומעבר למחקרים שנערכו לגבי צריכת הדשן ע"י היבול + גיזום במטע וזאת עקב תוצאות בדיקות עלים ועליה משמעותית ביבולים מאז שבוצעו המחקרים בשנות התשעים.
ניתן להתמודד עם מחסורים בברזל ואבץ ע"י הוספה של "פרוגת" (כלאט ברזל) ו"אבץ-גת" (כלאט אבץ) בהתאמה בתוך תמיסות הדשן.
אפשרות נוספת להגדלת זמינות המיקרואלמנטים היא יצירת החמצת אזור מעטפת השורשים ע"י הדשייה בדשן ממשפחת "עילית גופרתית" ובמקרים מסוימים ממשפחת "דשני טוב".

בכדי לישם תוכנית דישון מושכלת מומלץ לבצע:

  • בדיקות עלים (בחודשים ספטמבר – אוקטובר) אחת לשנה לפי הפרוטוקול המקובל.
  • בדיקות מים אחת לחודש במים מושבים.
  • בדיקות קרקע ל NPK, מליחות, גיר וגיר פעיל אחת לשנה.

 

שינויים אגרוטכניים עיקריים בענף האבוקדו בשני העשורים החולפים:

  1. משטר השקיה – תדירות, כמויות, טפטוף, מים מושבים.
  2. גיזום – הנמכת המטע, פתיחה לשמש.
  3. שימוש במעכבי צמיחה להגברת היבול.
  4. מטע צפוף ומוגבל בגובה.
  5. הגברת מנות דשן וסוגי הדשן.

 

הנחיות הדישון הן בגדר המלצה בלבד.
בכל שאלה ניתן לפנות לצוות האגרונומים של חברת דשן גת.

שחר תבור, אגרונום
054-4361149
shachar@deshengat.co.il

דילוג לתוכן