האננס (שם בוטני: Ananas comosus) הינו צמח רב שנתי טרופי ממשפחת הברומליים (Bromeliaceae, חד – פסיגיים). מקור שמו הוא מהמילה "אננה" שמשמעותה "פרי טוב". שמו של הפרי בשפה האנגלית (pineapple) נגזר ממראהו דמוי האצטרובל.
צמח האננס גדל לגובה 1-1.5 מ', הוא מפתח צמח אם ראשי הנושא עמוד פרי (גזע) ובהמשך מפתח נצרים מסביב המשמשים להמשך הגידול ולריבוי הצמח ולשתילת שטח חדש.
פרי האננס מתפתח מתפרחת שלמה המורכבת מ50 עד 200 פרחים, תפרחת זו מתפתחת לאחר מכן לקליפת הפרי – משושים דוקרניים המחוברים לליבת הפרי. גודלו יכול להגיע לאורך של כ 30 ס"מ ולשקול 1-3 ק"ג. פרי האננס הינו פרטנוקרפי – ללא זרעים כאשר כל צמח מניב פרי אחד שיוצא מהגזע.
ממשק דישון אננס
לגידול שני שלבים עיקריים: שלב הגידול עד הפריחה שעורך 12-18 חודשים לאחר שתילה ושלב לאחר הפריחה ועד הקטיף שעורך 6-12 חודשים. נהוג להקדים את מועד הפריחה ע"י טיפול הפרחה – ריסוס באתרל ואוריאה, רק לצמחים בהם לא נראית התמיינות ולפי מוכנות התלויה גם בזן (12-16 חודשים משתילה).
צמח האננס משלב תכונות של צמח מדברי וצמח טרופי (צמחי CAM photosynthesis) – הפיוניות שלו פתוחות וקולטות CO2 רק בלילה בניגוד לצמחי תרבות אחרים, תכונה זו מנוצלת ע"י המגדלים לדישון חורפי דרך העלווה כאשר השורשים אינם פעילים.
תנאי הגידול האופטימאליים לאננס הם חום ולחות, ללא שמש ישירה ועדיף בקרקעות חמוצות (pH 4.5-6.5), מנוקזות ומאווררות.
הייצור העולמי ב 2016 היה כ 25.8 מיליון טונות בעיקר ממדינות קוסטה ריקה, ברזיל והפיליפינים. האננס מהווה 20% מהייצור העולמי של פירות טרופיים כאשר רוב הפירות נצרכים במדינה בה גודלו. כיום ידועים מעל ל 100 זני אננס אך רק 8 זנים קיימים בגידול המסחרי כאשר היבול נע בין 4-8 טון לדונם בהתאם לזן.
בישראל גידול האננס אינו נפוץ ומסתכם בכ 1500 דונם ברחבי הארץ – מהערבה ועד הגליל המערבי.
הזנים העיקריים שמגדלים בארץ הם: MD-2 זן מארה"ב, Queen זן מדרום אפריקה וCayenne זן מצפון ברזיל.
בארץ האננס נשתל בחממות או במנהרות כאשר בחודשי החורף (נובמבר- אפריל) כיסוי המבנים הוא פלסטיק למניעת קרה ובחודשי הקיץ (מאי – אוקטובר) כיסוי המבנים ברשתות צל 50% למניעת קרינה ישירה. עומד השתילה המומלץ 5000-7000 צמחים לדונם.
עד עתה נערכו מחקרים מסודרים בודדים בישראל ולכן חסר ידע וניסיון בגידול אננס בארץ.
דישון
ראשית, בגידול בקרקע מומלץ לבצע בדיקות קרקע מעומק 0-30 ס"מ לפני העונה של פוריות קרקע – חנקן, זרחן ואשלגן. כמו כן, רצוי לבצע גם בדיקת מליחות – EC, כלוריד ונתרן.
קיימות תיאוריות ושיטות שונות לגבי ממשק הדישון לגידול אננס. ישנם מגדלים שמיישמים את הדשן בערפול ויש המיישמים בטפטוף. בשיטת הערפול יש לתת כמות גדולה יותר של דשן מאשר בטפטוף. כמו כן, ממשק הדישון תלוי גם במצע הגידול – קרקע כבדה, קלה או מצע מנותק.
בגידול על מצע מנותק בקרקעות חוליות נדרשת הזנה רציפה של יסודות ההזנה – חנקן, זרחן ואשלגן בתוספת מגנזיום, סידן ויסודות קורט. הרכב הדשן הנדרש בהתאם לסוג המצע, איכות מי ההשקיה ושלבי התפתחות הגידול.
מומלץ לדשן בשני הרכבי דשן שונים לכל שלב, כלומר בשלב הגידול (12-18 חודשים) מומלץ להשתמש בדשן "שפיר גופר" 5-2-5 + 3-6% מיקרוגתכאשר יש להגיע לסה"כ 30 ק"ג חנקן צרוף לדונם.
בשלב לאחר הפריחה ועד הקטיף (6-12 חודשים) מומלץ להשתמש בדשן "שפיר/גולן גופר" 4-2-6 / 4-2-8 + 3-6% מיקרוגת כאשר יש להגיע לסה"כ 15 ק"ג חנקן צרוף לדונם.
מקובל להשתמש בתמיסות דשן נטולות כלור, כגון תמיסות דשן "שפיר/גולן גופר", "דשן אור" המכיל סידן ומגנזיום (לגידול המושקה במים מותפלים).
הנחיות הדישון הן בגדר המלצה בלבד.
צוות האגרונומים של דשן גת נכון בכל עת לתת מענה וליווי מקצועי.
עדי נוה
אגרונום
054-4361150
adin@deshengat.co.il
מקורות:
- "פיתוח אגרוטכניקה לגידול אננס בישראל 2017", שה"מ – מו"פ דרום.
- "גנוסר – אגרו"
- העמותה לפירות אקזוטיים בישראל.