התמודדות עם קרה במטע

התמודדות עם קרה במטע
אבוקדו הוא עץ סובטרופי הרגיש לטמפ' נמוכות. בארץ, בתקופת חורף, קיים חשש לפגיעות קור בעץ כתוצאה מקרה שהיא למעשה חשיפה ממושכת לטמפ' נמוכות.
קיימים 3 סוגי קרה:
קרה קרינתית, אופיינית לאזורים הנמוכים. מתרחשת בלילות בהירים, יבשים, שקטים וחסרי עננות. כתוצאה מאיבוד חום לאטמוספרה הקרקע ושכבות האוויר שמעליה מתקררות. האויר, קר וכבד "זורם" במורד שטחים מדרוניים ומתנקז למקומות הנמוכים, כששכבת האוויר הקרה ביותר צמודה לפני השטח ומעליה שכבות אויר חמות יותר ככל שעולים בגובה. שכבת האוויר הקר למעשה "כלואה" על פני הקרקע. תופעה זו ידועה גם כאינברסיה של טמפ' (היפוך שכבות בעלות טמפ' שונה).
קרה מוסעת, זו קרה המתרחשת כתוצאה של מערכת סינופטית גדולה לאזורינו. זו קרה המתאפיינת בירידת טמפ' בקנה מידה ארצי ומתרחשת גם במקומות הגבוהים.
קרה משולבת, זהו אירוע קיצוני של קרה שנובע משילוב של קרה קרינתית וקרה מוסעת בו זמנית או בזה אחר זה. קרה זו בד"כ נמשכת זמן רב יותר.
בזמן קרה ברקמות הצמחיות בעלים ובגבעולים המים בחללים הבין תאיים קופאים לפני המים בתוך התא. כתוצאה מכך חל תהליך דהידרציה, מים יוצאים מהתאים אל החלל הבין תאי והתופעה היא שהתא בעצם מתייבש, על העלים ניתן לראות צריבות והתייבשות הדומה להמלחה. כתוצאה מכך ריכוז המומסים בתאים עולה ומשתבשים התהליכים מטבוליים וכן המבנה המרחבי של חלבונים משתנה (דנטורציה). מבנה הקרום, הצמיגות שלו ולכן גם חדירותו לחומרים שונים משתנים הן כתוצאה ישירה מהקור והן כתוצאה מהדהידרציה. המים במערכת ההובלה (ובעיקר בעצה) קופאים כך שכל תהליכי ההובלה בצמח נפגעים.
בארץ זכורים שני אירועי קרה משמעותיים. הראשון הוא אירוע שהתרחש בחורף 1972-3 והוא האירוע קרה שגרם לנזק הרב ביותר, בעיקר בענף ההדרים. האירוע השני התרחש בשנת 2008. והוא האירוע המשמעותי ביותר מבחינה כספית (430 מליון ₪ פיצויים לחקלאים!).
באירוע שהתרחש ב2008, אחד ממגדלי האבוקדו באזור השרון החליט להשקות את השטח במחשבה שכך יצטמצם הנזק כתוצאה מפגיעת קור. מאחר והיה מוגבל בספיקת המים הוא נאלץ להשקות מס' חלקות מצומצם. ההשקיה בוצעה בטפטוף.
בדיעבד התברר שבחלקות שהושקו בלילות הקרה כמעט ולא נגרם נזק לחלקה, כאשר חלקות שלא הושקו נפגעו מאוד.
בעיקרון השקיה למניעת קרה בניסיונות ותצפיות רבים שנערכו לא נמצאה כל השפעה על העלאת הטמפרטורה בשטחים פתוחים. נמצאה שהמטרה\התזה מעל הנוף מנעה הצטברות קרח וקיפאון עלים הגורם לדהידרצית בתאי הצמח בעלים ובגבעולים. למניעת ניזקי קרה בהשקיית נוף ספיקת המים של מערכת צריכה להיות מעל 4 מ"ק\שעה.
ב16 לינואר 2013 משרד החקלאות הוציא התראת קרה למגדלים. מנהל המטע בגבעת ברנר החליט לפתוח מים אם ירדו הטמפ',במדחום שבעמדות הטנסיומטרים ניתן לראות את השפעת פתיחת המים על טמפ' האוויר (המדחום בגובה 30-40 ס"מ מהקרקע).
מעקב אחרי מערכת הטנסיומטרים עם חיישן הטמפרטורה המפיקה מידע רציף כל 20 דקות מאפשרת ללמוד תופעות שאינן ניתנות לצפיה במערכות הנפוצות של מדי טמפרטורה מינימום\מקסימום.
מתמונה 1 ו- 2 ניתן לראות שהיו יומיים של קרה ברצף , בחלקה בתמונה 2 עוצמת הקרה הייתה גדולה יותר. ב- 15 לינואר ב-1.20 בלילה הטמפרטורות ירדו ל- 1מ"צ (מעלות צלסיוס), כאשר שיא הקרה היה בין 3.20 עד 6.20 (בתמונה בציור 2 הטמפרטורה 0 מ"צ , יתכן והייתה נמוכה יותר החיישן לא מסוגל לקרוא טמפ. נמוכות מ-0). ב- 7.20 החלו הטמפ. לעלות. בחלקה בתמונה 1 ירידת הטמפרטורה הייתה מתונה יותר ומינימום של- 0 מ"צ חל בין 6.00 ל- 6.20 בבוקר , בשעה 7.00 החלו הטמפ' לעלות.
הקרה שחלה יום לאחר יותר הייתה צפויה להיות בעצמה גדולה יותר, הטמפ' ירדו ל-1 מ"צ כבר בשעה 21.40 בחלקה בציור 2 ובשעה 23.00 בחלקה בציור 1.
ב 16 לינואר בשעה 1.00 בלילה חלה תופעה חריגה בתהליך התהוות הקרה.
בחלקה בציור 1 תהליך הקרה המשיך באופן מתון יותר, בשעה 5.20 הטמפ' צנחה ל 3 מ"צ ובשעה 6.20 למינימום 1 מ"צ, בשעה 6.40 החלה עליה בטמפ' ל- 2-3 מ"צ .

תמונה 1: פתיחת המים בחלקה הראשונה. הגרף האדום מייצג את הטמפרטורה בגובה 30 ס"מ מהקרקע. הגרף החום והצהוב מייצגים את מתח המים בקרקע בעומק 30 ס"מ ו10 ס"מ בהתאמה.

תמונה 2: פתיחת המים בחלקה השניה. הגרף האדום מייצג את הטמפרטורה בגובה 30 ס"מ מהקרקע. הגרף התכלת והכחול מייצגים את מתח המים בקרקע בעומק 30 ס"מ ו 10 ס"מ בהתאמה.
ניתן לראות בגרפים שפתיחת המים העלתה את הטמפ' בכ 7 מ"צ. בנוסף, ברור שברגע שסוגרים את ההשקיה – הטמפ' צונחת במהירות.
מנתונים אלה ברור מדוע לא נגרם נזק בחלקות שהושקו בקרה של 2008.
לאבוקדו מע' שורשים רדודה ולכן, יחסית לעצי פרי אחרים, היא חשופה לטמפ' האוויר ומכאן הנזק הרב שהקרה גורמת במטעי האבוקדו. טמפ' המים הזורמים במערכת ההשקיה הינה גבוהה משמעותית מטמפ' האוויר בעת קרה ובית שורשים המורטב במים אלה נשמר חיוני, לא קופא, וכשעולה השמש יש לעץ את האפשרות לפתוח פיוניות ולשורש לקלוט מים מהקרקע. בעץ עם מערכת שורשים שנפגעה מקרה הנוף למעשה מתייבש במהלך היום, כי לעץ אין אפשרות לקלוט מים ולפצות על המים המתאדים, והנזק בלתי הפיך.
בנוסף, הרטבת הקרקע לפני הקרה ובמהלך האירוע עשוי להאיט את קצב ירידת הטמפ'. המים בשכבת הקרקע העליונה צוברים חום כמוס עד לקפיאתם ומונעים את צניחת הטמפ. מתחת ל- 0 מ"צ, לפיכך הזרמת מים רציפה תעכב את ירידת הטמפ.. כמו כן טמפרטורות הקרקע בעומק החתך גבוהות יותר, רצף ההרטבה מפני הקרקע אל עומק החתך ישפר את הולכת החום מעומק החתך אל פני הקרקע.
מצד שני, חשוב לזכור כי מצב של חשש לקרה במטע לרוב מתרחש כאשר הקרקע במטע רטובה. הרטבה נוספת של בית השורשים במצב כזה אינה רצויה מאחר ומחמירה את חוסר האוורור בבית השורשים.

ניתן להסיק מאירוע זה את המסקנות הבאות:

1. במקרה של חשש לקרה, ובמידה ומערכת ההשקיה תקינה, מומלץ להשקות את המטע למשך זמן חשיפת המטע לקור ובכך לצמצם את הנזק.
2. ללא מערכת טנסי ומטרים הכוללת חיישן טמפרטורה, לא היינו מצליחים להבין את חשיבות השפעת ההשקיה בטפטוף דווקא, על צמצום הנזק במקרים כאלה.
3. למרות שברור כי הרטבת בית השורשים כאשר הקרקע רוויה גורם לנזק עקיף, עדיין כדאי להשקות בעת קרה ולצמצם נזק ישיר הנגרם מעקת הקור.

ערן בן יעקב
אגרונום אזור משקי הנגב ומשקי דרום.
054-4361144
eran@deshengat.co.il

מקורות:
התגוננות מפני קרה בבתי צמיחה. שה"מ. דצמ' 2013
קנט. נזקי קרה בחקלאות. http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/B26D4D51-4580-4719-BE71-8E5F40ACD01F/0/kanat.pdf