שיקולים בבחירת מצע גידול בחממה

גידול על גבי מצעים מנותקים, נחשב כשיטה המתקדמת ביותר בחקלאות המודרנית, בדרך כלל בתחום החקלאות בעולם מוגדרת כ"הידרופוניקה", שמשמעותה גידול בתמיסות זורמות. בארץ מקובל להגדיר בנפרד את הגידול במצעים מנותקים בעלי יכולת תאחיזת מים, לבין גידול על תמיסות זורמות ללא מצע המכונה הידרופוניקה. בעולם ראשית הגידול בהידרופוניקה החל כבר לפני כ- 80 שנה, בארץ הגידול במצעים מנותקים בשטחים חקלאים בארץ החל לפני כ- 40 שנה והתרחב בהיקפו תוך זמן קצר בשנות ה-90.

המעבר לגידול במצעים מנותקים נבע ממספר סיבות עיקריות:

1. לגידולים האינטנסיביים ליצוא (פרחים, ירקות) נדרש ממשק גידול אשר מאפשר מחזור גידול קצר עם יכולת בקרה ושליטה בהשקיה ובדישון ובהדברת מחלות קרקע, וכן קיצור מהלך העיבודים וההכנות בין מחזורי הגידול. הגידול במצע מנותק נותן מענה טוב לקיום התנאים הנדרשים.
2. באזורים שונים הגיעו למצב אילוח קרקע אשר לא ניתן להדברה וטיוב, ואילץ לעבור לגידול במצעים.
3. אפשרות לגדל באזורי קרקעות שוליות (מלוחות, רדודות, אבניות) שאינן ראויות לגידולים.
4. מעבר לגידול במבנים חסויים (חממות, בתי צמיחה, מנהרות) בהם ניתן לגדל גידולים אינטנסיביים עתירי יבול, גידול במצע מנותק מאפשר השגת יבול מרבי.
5. גידול בהיקף ההיצע למצעים מנותקים, ופותחו אמצעי השקיה, דישון ובקרה ייעודיים למצעים מנותקים שהגדילו את האפשרויות לממשק גידול קל ובטוח.

הגידול במצע מנותק דורש מיומנות ודייקנות בממשק הגידול,ורמת הסיכון בנזק לגידול גדלה בעיקר לטעויות בהשקיה ודישון כפועל יוצא מכך שנפח המצע קטן ואינרטי. (המצע אינו מגיב למרכיבי תמיסת הקרקע).
נובע מכך שבחירת סוג מצע הגידול היא החשובה ביותר להצלחה, יש לבחון בקפידה את מצע הגידול בהתאם לגידול, מערכות ההשקיה והדישון הקימות או מתוכננות ואמצעי בקרת הדישון וההשקיה. ככל שמערכות ברמה גבוהה יותר כך גם עלותם, ולכן יש לשקול את עלות התועלת של מכלול המרכיבים של גידול במצע מנותק.

בבחירת סוג מצע הגידול יש לבחון את המדדים הבאים:

1. נקבוביות – ככל שנפח הנקבובים במצע גדול יותר גם תכולת המים במצע גדולה יותר. אפשרות לשימוש בנפח מצע קטן יותר.
2. תאחיזת מים במצע – ככל שכמות הנקבובים הגדולים במצע גדולה יותר תאחיזת המים בחתך נמוכה יותר, בהתאם להתפלגות גודל הנקבובים בחתך יקבע יחס בין נפח הנקבובים המכילים מים לנקבובים המכילים אויר, מדד חשוב לתנאי האוורור במצע ולקביעת ממשק ההשקיה הנדרש (כמות המים להשקיה, זמן בין ההשקיות).
3. ניקוז מהיר ותנאי אוורור מיטביים – בהתאם לתאחיזת המים במצע יקבע גובה מצע הגידול הנדרש לקבלת תנאי ניקוז ואוורור נאותים, בהתאם לכך יקבע נפח המצע לגידול.
4. משקל נפחי – נקבע בהתאם לנפח הנקבובים ובהתאם למשקל החומר המוצקאורגני ממנו מורכב המצע. ככל שהמצע קל יותר, כך נח יותר למילוי מארזי הגידול (עציצים, תבניות, שרוולים) ושינועם במידה ונדרש. למשקל הנפחי משמעות על חוזק המתקנים הנדרש כאשר הגידול על גבי שולחנות או בתעלות תלויות.
5. יציבות מכאנית – חשיבות לאורך הקיום של המצע, מצע שמקורו ממינרלים (טוף, פרלייט, צמר סלעים) יציב למשך שנים, מצעים אורגניים (שבבי קוקוס, כבול, קומפוסט) נוטים להתפרק עם הזמן ולכן נדרש לחדש את נפח המצע. יציבות המצע תקבע את עלויות התשתית הנדרשת למשך טווח של שנים (לא מועד ההקמה בלבד).
6. הולכה הידראולית של מים במצע – קצב תנועת המים בחתך (לעומק ולרוחב) יקבע את סוג ההשקיה הנדרש, ספיקת הטפטפות והמרווחים ביניהם לקבלת רצף הרטבה אחיד במצע הגידול. כמו כן לאופן הרווית החתך בתחילת הגידול.

1. אנרטיות – כאשר המצע אינו מגיב ליונים בתמיסת הקרקע (פרלייט, צמר סלעים) נדרש דישון יחסי מדויק המכיל את כל יסודות ההזנה הנצרכים ע"י הצמח, כל תקלה בדישון והשקיה יכולה לגרום נזק לגידול.
2. קיבול קטיונים חליפים – המצע מגיב ליונים בתמיסת הקרקע (טוף, שבבי קוקוס ,כבול) נדרש דישון יחסי המכיל יסודות הזנה המתאימים גם לתכונות הספיחה והשחרור של יסודות ההזנה מהמצע וצריכת הגידול. המצע סלחני יותר לתקלה בדישון והשקיה, ומסוגל לספק חלק מיסודות ההזנה מקיבול הקטיונים החליפים.
3. יכולת הגבה לpH – יכולת המצע להגיב לשינוניי ה- pH בתמיסת הקרקע, השאיפה לייצב בתמיסת הקרקע מעט חומציות pH 6-6.5.

עלות המצע אינה מסתכמת במחירו בלבד, יש לחשב את עלות המצע לדונם לאחר יישומו בחלקה, כולל הנפח הנדרש, המארזים הנדרשים לכל סוג מצע, ומחיר המילוי ומשך הקיום של המצע.

בשוק מגוון של סוגי מצעים (טוף, פרלייט, שבבי קוקוס, כבול, קומפוסט, תערובות למינם) ונדרש לבחור את המצע המתאים ביותר לגידול המיועד, על פי המדדים שצוינו.
בהתאם לסוג המצע יקבעו סוגי הדשן הנדרשים במהלך העונה, בד"כ השימוש בתמיסות דשן נטולי כלור וללא אוריאה ומעושרים במיקרו אלמנטים. בדשן גת מגוון תמיסות דשן המיועדות למצעים מנותקים:
תמיסות "שפיר", תמיסות "גולן", תמיסת דשן "אור", תמיסות "שפיר גופרתי" , תמיסות "ימית" (למים מותפלים).

לבחירת מצע הגידול המיטבי וקביעת ממשק ההשקיה והדישון הנדרשים ניתן לפנות לאגרונום דשן גת באזור.

ירון יוטל, אגרונום ראשי דשן גת
נייד: 054-4361155
yaron@deshengat.co.il