שיקולים בדישון בזריעות ללא עיבוד (NT), ובמזרעות משולבות עם דישון בפס

בשנים האחרונות בענף הפלחה חל מעבר משמעותי למזרעות המסוגלות לבצע הצנעת דשן במהלך משולב בזריעת החיטה. לפני כעשרים וחמש שנה החלו בארץ בזריעה במינימום עיבוד, שיטה לעיבוד משמר באזורים בהם קיים סחף קרקע במהלך החורף. לצורך כך נרכשו מזרעות NT עם יכולת לזרוע בקרקע יבשה על גבי שלף וכן בו זמנית להצניע דשן.

שיטה זאת של שילוב דישון בו זמנית בזריעה הורחבה גם למזרעות הרגילות, מהלך המאפשר חיסכון במהלכים של פיזור דשן והצנעתו לפני זריעה. בשנים האחרונות מגדלי הפלחה מעדיפים לרכוש את המזרעות המשולבות, חלקן עם אפשרות לבצע בעזרת חישה מרחוק דישון כמותי משתנה לפי מפת תוכנית דישון בהתאם לנתוני השטח (בדיקות קרקע, פוטנציאל יבול). הדישון הנדרש בהתאם לפוריות החלקה, הדישון הבסיסי של חנקן במוצק או בנוזלי בהתאם לסוג המזרעה המשולבת, מיקום החנקן בסמוך לזרע מבטיח זמינות מרבית לנבט. בדרך כלל כמות החנקן ליישום מוגבלת בגלל חשש לפגיעה בנבט, נדרש להשלים את מנת החנקן בדישון ראש מאוחר.

כאשר יש צורך להשלים זרחן האפשרות היחידה היא הצנעה ישירה בקרקע בזמן הזריעה. הדשן הזרחני המוצק קשה תמס ונידות הזרחן בקרקע מוגבלת לכן אינו יעיל כאשר מפוזר על פני הקרקע לאחר הזריעה בהנחה שהגשם או ההמטרה ימיסו את הדשן ויחדירו את הזרחן לקרקע. את חנקן ניתן ליישם כדישון ראש לאחר הזריעה בגלל יכולת מסיסותם הגבוהה של דשני החנקן ויכולת הסעה הגבוהה בקרקע עם מי הגשם או ההמטרה של החנקן כאוריאה או חנקה. פיזורו אוריאה על פני הקרקע והחדרתה לקרקע על ידי הגשם או בהשקיה בהמטרה\קונוע, או לחילופין בריסוס עלותי בתמיסת דשן אוריאה או אוראן – מומלץ עם תוסף מעכב נטרפיקציה. קימת גם אפשרות ליישום כדשן מורכב המכיל חנקן וזרחן בהתאם לסוג המזרעה המשולבת.

דישון אשלגן בחיטה נעשה לעיתים נדירות, במידה ונדרש לדשן האפשרות היחידה ליישום הצנעה ישירה של הדשן בזמן הזריעה. הדשן האשלגני המוצק קל תמס אך ניידות האשלגן בקרקע מוגבלת בקימת גם אפשרות ליישום כדשן מורכב המכיל חנקן ואשלגן בהתאם לסוג המזרעה המשולבת.

במזרעות המשולבות לדישון יסודות ההזנה הנדרשים, קביעת סוג הדשן והכמות בהתאם לסוג המזרעה. בידי המגדל קימות מספר אפשרויות ליישום במועד הזריעה והשלמות בדישון ראש.

דישון מוצק במזרעות "ללא עיבוד" (No Till)
חנקן – האוריאה מוצנעת בקרקע בחריץ הזריעה, במיקום פליחת הקרקע ע"י דיסק המזרעה (8-4 ס"מ עומק הצנעה).
יתרונות: שימוש במקור חנקן הזול ביותר. בשיטת הגידול "ללא עיבוד" (NT) אין כל דרך אחרת להצניע דשן בחתך הקרקע. יעילות הדישון גבוהה ביותר בגלל מיקום הדשן בפס הזריעה, נוהגים לדשן במנה נמוכה של חנקן (N 4-3 ק"ג/ד'), בשלבים מאוחרים להשלים את המנה לפי הצורך.
חסרונות: בגלל מיקום הדשן סמוך לזרע קימת רמת סיכון גבוהה, לאחר גשם קל אשר ירטיב סנטימטרים בודדים בחתך, ייוצר מצב של ריכוז אוריאה גבוה סמוך לזרע כאשר במהלך פירוק האוריאה לאמון ריכוז האמוניה שנוצרת בתהליך תקטול את הזרע הנובט. ההנחיה לתת מנת דשן מוגבלת כדי להפחית את הסיכון, מומלץ מנת אוריאה של 6-7 ק"ג\דונם בפס זריעה. את מנת החנקן הנדרשת להשלמה יש לבצע כחודש לאחר נביטה, העמסה של הדשן והזרעים מעט מסורבלת במזרעות ה-NT, בדרך כלל הכמות המומלצת תואמת גם לקצב המילוי של גרעיני החיטה במזרעה.

זרחן – חובה לדשן בפס, מומלץ לדשן ב-מ.א.פ. (12-51-0), מכיל זרחן בריכוז גבוה וגם חנקן אמוני. במהלך אחד בפס הזריעה ניתן חנקן וזרחן בזמינות הגבוהה לזרע הנובט, קליטת אמון בשורשים מגבירה את זמינות הזרחן בסביבת השורש, קליטת זרחן מגבירה את התפתחות השורשים ומגדילה את קליטת החנקן כתוצאה מכך. הדישון ב-מ.א.פ. (12-51-0) מיטבי ללא הגבלת כמות דשן המותרת בפס.

דישון נוזלי במזרעות "ללא עיבוד" (No Till)
חנקן – קימות מספר מזרעות NT ששיטת הדישון בהם נוזלית, האוראן מוצנע בקרקע בחריץ הזריעה, במקום פליחת הקרקע ע"י דיסק המזרעה (8-4 ס"מ עומק הצנעה). מומלץ לדשן באוראן עם תוסף מעכב נטרפיקציה (מוצר – חדש) – תכשיר המקטין את קצב פרוק האמון לחנקה ע"י החידקים הפעילים בתהליך הנטרפיקציה, האמון נספח אל הקרקע ואינו נשטף, נשאר זמין לטווח זמן ארוך במערכת בית השורשים הפעילה. החנקה הנוצרת לאחר תהליך הנטרפיקציה מוסעת עם מי ההשקיה לחזית ההרטבה ומורחקת מבית השורשים הפעיל. שימוש במעכב נטרפיקציה מונע שטיפת חנקן לעומק החתך ומגדיל את זמינות החנקן החנקן במערכת בית השורשים.
יתרונות: השימוש בדשן נוזלי מקנה גמישות רבה יותר בכמויות הדשן הניתנות. יעילות הדישון גבוהה ביותר בגלל מיקום הדשן בפס הזריעה, זאת מכיוון שבהזרקת האוראן לקרקע יבשה פיזור הדשן ברדיוס גדול סביב נקודת ההזרקה בהשוואה לדשן המוצק המוצנע באותה שיטה. יתרון הפיזור בנפח גדול יותר של תמיסת הדשן מאפשר לתת מינונים גבוהים יותר של חנקן ללא חשש לפגיעה בנבט הצעיר (N 7-6 ק"ג/ד'), בדרך כלל אין צורך בשלב מאוחר להשלים את המנה.
חסרונות: העמסה של הדשן הנוזלי והזרעים מעט מסורבלת במזרעות ה-'NT, נדרש מעמיס לשקים ומיכל ומשאבה לנוזלי.

זרחן – חובה לדשן בפס, מומלץ לדשן בתמיסת דשן בר, הרכב הדשן בהתאם לכמות החנקן והזרחן הנדרשים. היתרון שבמהלך אחד ניתן בפס הזריעה חנקן וזרחן בזמינות הגבוהה לזרע הנובט, קליטת אמון בשורשים מגבירה את זמינות הזרחן בסביבת השורש, קליטת זרחן מגבירה את התפתחות השורשים ומגדילה את קליטת החנקן כתוצאה מכך. הדישון בתמיסת בר מיטבי ללא הגבלת כמות דשן המותרת בפס.

דישון מוצק במזרעות משולבות
חנקן – האוריאה מוצנעת בקרקע בחריץ הזריעה, במיקום פליחת הקרקע ע"י דיסק המזרעה (8-4 ס"מ עומק הצנעה).
יתרונות: שימוש במקור חנקן הזול ביותר יעילות הדישון גבוהה ביותר בגלל מיקום הדשן בפס הזריעה, נוהגים לדשן במנה נמוכה של חנקן (N 4-3 ק"ג/ד'), בשלבים מאוחרים להשלים את המנה לפי הצורך. במזרעות בהם מנגנון ההצנעה בין שורות הזריעה ניתן לתת את כל מנת החנקן הנדרשת, חנקן 7-10 ק"ג\ד' (אוריאה 15-21 ק"ג\ד').
חסרונות: כפי שצוין לעייל במזרעות ללא עיבוד (NT).

זרחן – חובה לדשן בפס, מומלץ לדשן ב-מ.א.פ. (12-51-0), מכיל זרחן בריכוז גבוה וגם חנקן אמוני. היתרונות כפי שצוינו. אפשרות נוספת להשתמש בדשן גרנובלנד (תערובת של דשן מ.א.פ ואוריאה) בו ניתן להגדיל את כמות החנקן. הרכב הגרנובלנד ביחסי חנקן: זרחן בהתאם לכמות הנדרשת לדישון (כמות האוריאה בדשן לא תעלה על 7 ק"ג\ד').
חסרונות: אפשרות השימוש בגרנובלנד תלויה בסוג המזרעה המשולבת, תלוי במנגנון השפיכה אל הקנקנים. יש להיוועץ עם אגרונום חברת דשן גת לאפשרות השימוש בדשן במזרעה המשולבת.

לבחירת ממשק הדישון המיטבי במדשנות המשולבות מומלץ להיוועץ באגרונום דשן גת באזור.

ירון יוטל, אגרונום ראשי
yaron@deshengat.co.il
054-4361154