ממשק הדישון לאבטיח סידלס

אבטיח (Citrullus Vulgaris (Watermelon – מולדתו באפריקה הטרופית – באזורים היבשים הסמוכים לקו-המשווה. ממשפחת הדלועים.
האבטיח הוא צמח חד שנתי משתרע בעל עלים מפורצים ורחבים ומערכת שורשים מפותחת. הצמח הוא חד-ביתי והפרחים הם חד-מינים ומופיעים על השריגים.

רוב האבטיחים למאכל הם ללא גרעינים (סידלס). יצירת אבטיח ללא גרעינים היא ע"י הכלאה של זן טטרפלואיד עם זן דיפלואיד. כלומר, בשתילת אבטיח סידלס חייבים לשתול גם זן מפרה.
שיטת ההשקיה הנפוצה היא טפטוף ובהתאם לכך מבוצעת השתילה, צמח ליד טפטפת במרווחים הרצויים (שתילים רגילים, מורכבים). שיטת הגידול בסמוך לטפטפת מאפשרת לספק את יסודות ההזנה ישירות לבית השורשים בהדשייה. את דישוני היסוד במוצק לפני העונה ניתן להמיר לתמיסות דשן בהדשייה משלב ההרוויה וההקלטה, ובמהלך העונה הזנה בהתאם לצורכי הגידול.
לקביעת ההחלטה במה לדשן את האבטיח יש לקחת בדיקות קרקע. רצוי מעומק 0-30 ס"מ.

זרחן – יש לדשן בזרחן אם בבדיקות הקרקע נמצא ערך זרחן מתחת ל 30 ח"מ בשיטת אולסן.
במחסורי זרחן גדולים נדרש לדשן בזמן הרווית החתך לפני שתילה ובמהלך ההקלטה, בתמיסות "דשני טוב "NP לפי ערכי בדיקות הקרקע. כדוגמת- טוב-6-18-0, טוב 9-18-0. טוב 6-24-0. בגידול האבטיח בעונה המוקדמת יש חשיבות להזנה בדשן מורכב של זרחן וחנקן לקליטה טובה ולהמרצת גידול בית השורשים. לכן נדשן בדישון זרחני גם אם הערכים בקרקע גבוהים. רצוי לדשן ב"דשני טוב NP" לפי ערכי בדיקות הקרקע. כדוגמת – טוב 18-6-0, טוב 18-9-0.

אשלגן – יידרש דישון בערך שמתחת ל 10 ח"מ אשלגן במיצוי סידן כלורי. אם קיים מחסור גדול באשלגן רצוי להצניע בפס אשלגן כלורי (0-0-60), מאחר והאשלגן אינו נע בקלות בקרקע ודישון אשלגן בטפטוף יהיה פחות יעיל.
יש מגדלים המוסיפים בסוף הגידול אשלגן לקבלת קליפה יותר מבריקה. לא נמצא לזה הוכחה מחקרית, אבל ניתן לשלב חנקן עם אשלגן כדוגמת הדשן- טוב 4-0-12.

חנקן – גידול האבטיח אינו צורך רמות גבוהות של חנקן, כ 15 ק"ג לדונם. יש להיזהר בדישון חנקני מוגבר בתחילת בגידול עד לחנטה מלאה. דישון החנקן יהיה ב"אוראן ", או ב"דשן טוב" מורכב עם זרחן.

הנחיות הדישון הן בגדר המלצה בלבד.
בכל שאלה ניתן לפנות לצוות האגרונומים של חברת דשן גת.

מיכל כנות, אגרונומית
054-4361156
michal@deshengat.co.il