מחסורי אשלגן בתירס

גידול התירס בארץ מיועד לשלושה גידולים עיקריים: תירס יבש (גרעינים) לתעשייה כגון פופקורן, תירס לצריכה טרייה בקלחים ותירס לתחמיץ. כאשר אנו ניגשים לתכנן דישון לגידול תירס, צריך לקחת בחשבון מהי מטרת הגידול, שכן אין דישון תירס גרעינים לתעשייה כדישון תירס לתחמיץ. אולם, יש מאפיין אחד בולט מבחינת דישון בכל גידולי התירס למיניהם: משך זמן הדישון האשלגני האפקטיבי הוא קצר יחסית, ובמהלך זמן זה צריכת חומרי ההזנה של הגידול מאוד אינטנסיבית. למעשה, לרשות מגדל המנביט ברטוב או בהמטרה עומדים כ 40 יום לדשן אשלגן באופן אפקטיבי אם לא דאג מראש לדשן ביסוד או לזבל בזבל אורגני איכותי בעל ערכי הזנה סבירים.
התירס הוא גידול הדורש דישון יסוד ברמה גבוהה יחסית. הסיבה לכך היא אופי צריכת חומרי ההזנה של הגידול. עיקר צריכת חומרי ההזנה של התירס מתרחשים ב 72-90 הימים הראשונים מההצצה. משך זמן זה תלוי בטמפ' ועונת הזריעה של הגידול. הסימן הכי נוח לתזמון סיום פרק זה של הגידול הוא שליפת הפריחה הזכרית, שאז עיקר הדישון האשלגני הנחוץ כבר נקלט, ותוספת דישון אשלגני לא תתרום לתוספת יבול.

בעולם מקובל לבצע בדיקה צמחית במהלך הגידול כדי לבחון את הצטברות החנקן, הזרחן והאשלגן בצמח השלם ומכאן להסיק לגבי הצורך בהגברת או הורדת מינון הדשן במהלך הגידול. הבדיקה מתבצעת בצמחים שלמים בגובה של כ 30 ס"מ (שלב 5-6 עלים) ובשנתיים האחרונות ראינו שניתן להפיק תועלת מהערכים המתקבלים בבדיקה זו.