המשמש ששמו בלטינית Prunus armeniaca שייך למשפחת הוורדניים, ת"ת משפחת השזיפים. מקור המשמש מצפון מזרח סין והוא התפשט בעולם כבר לפני כ 3000 שנה עם המסחר של סין באירופה. והתפשטות האימפריה הרומית. בארץ המשמש גדל אלפי שנים.
המשמש בעיקרו נצרך כפרי טרי, אך הוא גם נפוץ כפרי מיובש (לדר). טורקיה מייצרת את רוב המשמש המיובש בעולם, בייחוד בעיר מלטיה (Malatyaa).
בערבית נפוץ הביטוי "בוקרא פיל משמש" שפירושו אסור לדחות דברים כדוגמת המשמש: זמן הבשלתו הוא מהיר, חיי המדף שלו קצרים, ואם לא נאכל באותו היום, לא יישאר למחר.
בארץ מגדלים היום בעיקר את הזן "רעננה" שפרותיו גדולים והוא מצטיין ביבול. וזמן הקטיף שלו מאמצע מאי ועד לאמצע יוני.
עקרונות הדישון במטע משמש
תנאי גידול:
למשמש דרישות לצינון חורפי לשם התעוררות תקינה. חורף מתון מדי מהווה מכשלה לגידול נאות היות והוא אינו מספק לגידול את מנות הצינון הדרושות. מאידך, חורף קשה מדי עלול לסכן את חיי העץ. באין צינון מספיק נעזרים בשמנים לשיפור ההתעוררות.
טמפרטורות קיצוניות בחורף ובקיץ מהוות בעיה במהלך הגידול.
מורפולוגיה:
למשמש פקעי צמיחה ופקעי פריחה נפרדים. עיקר הפרי נישא בדורבנות- ענפי פרי שארכם 2-25 ס"מ.
הפרח שלם, (דו מיני) ובדרך כלל מופרה בהפריה עצמית.
לפרח 5 עלי כותרת לבנים, 5 עלי גביע, אבקנים רבים ועלי בעל שחלה המכילה 2 ביצים שאחת מופרת והשנייה מתנוונת.
הזנה מינרלית:
פרי המשמש הוא מראשוני פירות הקיץ. לכן רצוי עם פתיחת ההשקיה לספק דשן למטע.
המשמש אינו עץ "מפונק". אין לו דרישה גבוהה למקרו ולמיקרו אלמנטים.
בחודש יוני, לאחר קטיף המשמש יש לקחת בדיקות עלים.
ערכי תוצאות בדיקות העלים הם המדד להכנת תכנית דישון לסתיו ולעונה הבאה. יש להתחשב גם ברמות שנמדדו בשנים קודמות וכן במצב העצים ובכמות הפרי הצפוי.
רצוי להשתמש בדשני טוב המכילים חנקן-זרחן-אשלגן. דשני הטוב מכילים אוריאה ההופכת בקרקע לאמון היוצר סביבה טובה לקליטת חומרי ההזנה, כמו כן אילו דשנים מרוכזים ונוחים לשימוש בזמן הקצר שיש לנו לדישון המשמש לפני הקטיף.
להכנת תכנית המתאימה יש לפנות לאגרונום דשן גת.
מיכל כנות, אגרונומית
נייד: 054-4361156
michal@deshengat.co.il