הקישוא (שם בוטני: Cucurbita pepo var. cylindrica) משתייך למשפחת הדלועים (Cucurbitaceae) והוא מונה 6 טיפוסים. הקישוא הוא צמח חד-ביתי בעל פרחים חד – מיניים, צמח הקישוא מוציא פרחים זכריים ונקביים וכדי שהפרי יתפתח (חנטה) דרושה הפריה על ידי העברת אבקנים מפרח זכרי לפרח נקבי – דרושה האבקה ידנית או ע"י הגדלת אוכלוסיית הדבורים בחלקת הגידול.
מוצאו של הקישוא ביבשת אמריקה ומספר זני הקישוא מתחלקים לזנים משתרעים וזנים שיחיים.
מבחינה קולינרית מתייחסים אל הקישוא כאל ירק למרות שמדובר בפרי שאינו בוגר. הקישוא המיועד למאכל נקטף כ-5-10 ימים לאחר הפריחה, כשהוא עדיין אינו בשל מבחינה פיסיולוגית וכשהזרעים שבו רכים וצעירים ועדיין אינם מפותחים. אורכו בשלב זה הוא בדרך כלל פחות מ-20 ס"מ. ערכו התזונתי של הירק אינו רב והוא דל יחסית בקלוריות.

קישוא גדל ומשווק בארץ במשך כל השנה, בעיקר בחודשי האביב והסתיו אז מגדלים אותו בשטחים פתוחים או בבתי צמיחה. משך תקופת הגידול 40-60 ימים עד קטיף בהתאם לאזור הגידול ולתקופת הזריעה או השתילה. בקיץ ישנן בעיות של חניטת פרי בגלל טמפרטורות גבוהות, שפוגעות בגרגרי האבקה וגורמות לצמצום הגידול. בתקופה זו ניתן להגן על הצמחים מהחום על ידי שימוש ברשתות צל. בחורף מגדלים את הקישוא בבתי צמיחה בהם מקבלים פרי המיועד לשוק מקומי ולייצוא. נוהגים גם לגדל קישואים במנהרות פלסטיק נמוכות כדי להקדים הנבה באביב. כיום עיקר הגידול נעשה בשתילה ואת הזנים המשתרעים, הגדלים בבתי צמיחה, נוהגים להדלות כדי להגדיל את היבול ולאפשר ביצוע עבודות אגרוטכניות בצורה יעילה ונוחה יותר.

ממשק הדישון

שטחי גידול הקישוא מאופיינים במגוון שיטות להכנת הקרקע, מהוספת קומפוסט ודשני יסוד ועד לגידול רק בהדשיה. המלצות הדישון דורשות התאמה לכל חלקה בהתאם למצע הגידול ולפוריותו. ניהול ממשק הדישון חייב להתבצע באמצעות בדיקות פוריות קרקע לפחות פעמיים בשנה, לפני תחילת הגידול וכ-40 יום לאחר שתילה, מומלץ גם להשתמש גם בבדיקות ע"י משאבי תמיסת קרקע.

דישון בקרקע

דישון יסוד – נדשן דישון היסוד פעם בשנה ובמחזורי הגידול הנוספים נדשן דשן ראש בלבד.
במקרה של מחסור גדול של זרחן מתחת ל- 25 ח"מ בבדיקת אולסן,  מומלץ לבצע  דישון יסוד בפס לפני השתילה לפי תוספת תחמוצת זרחן 1.2 ק"ג\דונם לכל מחסור של 1 ח"מ לפי אולסן (בדשן "מ.א.פ. גת" 2.4 ק"ג). במידה וניתן קומפוסט- יש להשלים בשלבי הקליטה בהדשיה.
במחסור גדול אשלגן לפי בדיקות במיצוי עיסה רוויה בערכים של DF נמוך מ–3200 או ערך אשלגן בבדיקת מיצוי ב- CaCl2 הנמוך מ-100 ח"מ\ק"ג , מומלץ לבצע דישון יסוד  בפס בכמות של 40-50 ק"ג\ד' אשלגן כלורי.
בחלקות בהם פוזר קומפוסט (2-4 קוב\דונם בערוגה) או עם מחסור זרחן נמוך – ניתן  להשלים את מחסור הזרחן בהדשיה בהשקיות ההרוויה והקלטת השתילים, בדשן נוזלי "עילית" או "טוב"  ביחס 1:3,1:2  של זרחן:חנקן בהתאמה.

דישון ראש

בקרקעות בינוניות וכבדות הדישון יעשה בדשן מורכב לפי שלבי גידול הקישוא – לפי איכות המים והקרקע ניתן לספק תמיסות דשן "עילית" או "טוב", כמו  6-2-8 , 7-3-7. ניתן להתאים הרכבים שונים בהתאם לרמת הזרחן והאשלגן בקרקע. וכן עם רמות כלור מופחתות בתנאים של מים וקרקע  עם רמות מליחות גבוהות.
אך בקרקעות בהן בוצע דישון יסוד או כאשר ערכי הזרחן והאשלגן ברמה הרצויה ניתן לדשן לאחר ההקלטה בדשן חנקני בלבד בכמות היומית המומלצת בדשן אוראן 32% או אמון חנקתי 21% ליטר לדונם ליום בכל שלב:

שלב התפתחות הצמח   ימי גידול משתילה   אמון חנקתי 21% (ליטר\דונם)   אוראן 32% (ליטר\דונם)
התבססות   0-14   0.37-0.56   0.24-0.36
פריחה – חנטה   15-35   0.63-0.93   0.41-0.6
הבשלה - קטיף   36-קטיף   0.93-1.3   0.6-0.84

יסודות קורט (מיקרואלמנטים) – לעיתים נראים סימני מחסור בעלים (הצהבת עלים למשל) אשר נובעים מפגיעה בקליטת יסודות הקורט, בעיקר ברזל ומנגן. לכן יש לטפל במחסורים אלו בהדשיה ע"י ישום כילאטים של ברזל כתמיסת "פרוגת"  או כילאט מנגן כתמיסת "מנגן גת".

דישון במצעים מנותקים וקרקעות חוליות

הדשיה בדישון יחסי  בתמיסות דשן  "שפיר" (למצעים מנותקים)/ "גולן" / "נירית" (לקרקעות חוליות) נטולי כלור ועם תוספת מיקרואלמנטים של 3% – 6%  "מיקרוגת"/"מיקרו-מטעים"+"פרוגת" חורף-קיץ בהתאמה.

שלבי הגידול   הרכב דשני "שפיר\ "גולן" \ "נירית" מומלצים   מינון (ליטר דשן\מ"ק מים)
התבססות   7-3-7   0.8-1.2
פריחה – חנטה   7-1-7, 7-3-7   1.2-1.8
הבשלה - קטיף   7-1-7, 7-3-7   1.2-2.0

* המינון בהנחה שמנת המים היומית הינה 2-3 מ"ק \ דונם.

בקרת ההשקיה והדישון

לגידול במנהרות עבירות דרושה הקפדה מרבית על תנאי הגידול בכדי להגיע ליבול המרבי. לכן מומלץ להיעזר באמצעי בקרת השקיה ודישון כדי להשיג עיתוי נכון ומדויק של ההשקיה והדישון. בתנאי מים מליחים יש לעקוב אחרי מליחות בתמיסת הקרקע בעזרת משאבי תמיסת קרקע.
בקרת השקיה יעילה תיעשה ע"י שימוש בטנסיומטרים אינטרנטיים כאשר יש להציב תחנה הכוללת שני טנסיומטרים לחלקה בעומקים של  20 ס"מ ו- 40 ס"מ.
בקרת הדישון תיעשה בעזרת משאבי תמיסת קרקע וע"י ערכת שדה לבדיקת רמת החנקן והמליחות (EC). כאשר המוליכות החשמלית (EC) עולה מעל 30% מערך ה-EC של מי ההשקיה, יש לבצע שטיפה.
ריכוזי החנקן במי המשאב הרצויים לקליטה יעילה ע"י הצמח: 40 ח"מ (גרם\מ"ק) חנקן צרוף או כ- 200 ח"מ .NO3

הנחיות הדישון הן בגדר המלצה בלבד.
צוות האגרונומים של דשן גת נכון בכל עת לתת מענה וליווי מקצועי.

עדי נוה
אגרונום
054-4361150
adin@deshengat.co.il

מקורות:

  1. מועצת הצמחים.
  2. משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שה"מ, אגף הירקות – מו"פ ערבה.

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא