ממשק דישון פרחים בבתי צמיחה
שטח גידול הפרחים בבתי צמיחה כ- 22,000 דונם, עם מגוון רב מינים וזנים. גידול הפרחים על סוגי קרקע שונים (חוליות עד חרסיתיות), במצעי גידול שונים (טוף, פרלייט, קוקוס, תערובות) ובמארזים שונים (שפוך,תעלות , תבניות ,דליים,עציצים). לאיכות המים ופוריות הקרקע\מצע הגידול השפעה משמעותית על קביעת ממשק הדישון הנדרש. לכל מין של פרח יש כמות שונה של צריכת יסודות ההזנה בשלבי הגידול השונים, קיימים הבדלים בצריכה גם בין הזנים השונים. נובע מכך שלתכנון דישון מיטבי של כל זן יש לקחת את כל המרכיבים שפורטו לעייל כולל את משך שלבי הגידול השונים בהתאם לעונת השנה.
בדישון הפרחים במינים והזנים השונים קיימים מספר עקרונות שמתאימים לכולם:
-
- בגידול בקרקע מומלץ לבצע בדיקות קרקע לפני העונה של פוריות קרקע (חנקן, זרחן, אשלגן), רצוי לבצע גם בדיקת מליחות ומרכיביה (EC, כלוריד- Cl ונתרן -Na).
- רמת הזרחן הרצויה לפי בדיקות אולסן 25 ח"מ לגידול עונתי, 40 ח"מ לגידול רב שנתי. במידה ונמצא מחסור בזרחן מומלץ לבצע פיזור מ.א.פ (12-51-0) על פני הערוגה או בתלם במרכז הערוגה , על כל 1 ח"מ זרחן חסר (לפי בדיקות בשיטת אולסן) נדרש לדשן מ.א.פ. בכמות – 2 ק"ג\דונם.
- רמת האשלגן הרצויה לפי בדיקות אשלגן בתמיסת המיצוי, רצוי בערך גבוה מ ΔF -3200 או בשיטת מיצוי ב- CaCl2 ערכים גדולים מ-90 מ"ג\ק"ג קרקע. במידה ונמצא מחסור באשלגן מומלץ לבצע פיזור אשלגן כלורי (0-0-60) על פני הערוגה או בתלם במרכז הערוגה, במחסור נמוך 30 ק"ג\ד', בינוני 50 ק"ג\ד', גדול 80 ק"ג\ד'.
- בקרקע בשלב ההקלטה וביסוס מערכת השורשים מומלץ לדשן בדשן נוזלי מורכב ביחס N:P2O5:K20 של 1:1:0, 1:2:0, 1:1:1 ,1:2:1 בהתאמה, תמיסות דשן "עילית" או "טוב".
- בהמשך הגידול ניתן להסתפק בדישון חנקני בלבד, דישון בתמיסות אמון חנקתי, אוראן. במידה ונדרש אשלגן תמיסות דשן "עילית" או "טוב" , ביחס 2:0:1 ,1:0:1 ,1:0:2.
- במידת הצורך להוסיף "פרוגת" (ברזל) או "מיקרו-מטעים" (אבץ מנגן).
- בקרקעות בהן נדרש להוריד את pH תמיסת הקרקע מומלץ לדשן עם בתמיסות דשן המכילות אוריאה (אוראן, דשני "טוב").
- בדישון פרחים בקרקעות קלות (חול חמרה, חוליות) ניתן להתייחס לפי המלצות לתמיסות דשן מורכב להדשייה במצעים מנותקים. תמיסות דשן מומלצות: "עילית דל כלור", "טוב דל כלור", "נירית", "אדום", "שפיר אדום".
- במצעים מנותקים להשתמש בתמיסות דשן ללא כלור וללא אוריאה, דשן "שפיר", "שפיר חנקתי "(אור), "שפיר גפרתי" עם תוספת מיקרו 3% (בקיץ) ו- 6% (בחורף).
בשלב ההקלטה והתבססות – תמיסות דשן מורכב ביחס N:P2O5:K20 של 1:2:1, 1:3:1, 1:1:1 בהתאמה. הרכב וכמות הדשן יקבעו בהתאם לסוג המצע ואיכות המים.
בשלב הצימוח עד חנטה – תמיסות דשן מורכב ביחס N:P2O5:K20 של 2:1:2, 2:1:3, 1:1:1 בהתאמה. הרכב וכמות הדשן יקבעו בהתאם לסוג המצע ואיכות המים.
בשלב החנטה עד קטיף – תמיסות דשן מורכב ביחס N:P2O5:K20 של 2:1:3, 3:1:3, 2:1:1 בהתאמה, הרכב וכמות הדשן יקבעו בהתאם לסוג המצע ואיכות המים. - במצעים עם כושר בופר נמוך בהם יש חשש לירידת pH, הדשייה ב "שפיר חנקתי" (אור).
- בגידולים בהם יש צורך pH נמוך, הדשייה ב "שפיר גפרתי".
- בחלקות המושקות במים מותפלים בקרקעות קלות או מצעים מנותקים להשלים את מחסורי הסידן והמגניון בתמיסת "דשן ימית" ובמקביל הדשיה ב"דשן שפיר" להזנה של חנקן, זרחן, אשלגן ומיקרואלמנטים לגידול, או בתמיסה מורכבת "דשן אור" המכילה גם סידן ומגניון.
להתאמת הדשן הנכון לגידול הפרח בכל שלב ושלב, בדשן גת צוות האגרונומים מיומן ומקצועי להכנת תוכניות דישון יעילות וחסכניות.
ירון יוטל
אגרונום ראשי
054-4361155
yaron@deshengat.co.il