היקף השימוש במים מותפלים להשקיה בחקלאות הולך ומתרחב גם באזורם מרוחקים ממתקני ההתפלה ולמגוון רחב של גידולים. יש מעט אזורים בהם המים המותפלים מעורבבים במקורות מים באזור, במיהול קבוע וביחס נמוך שאינו גורם משמעותי לשינוי איכות המים הדורש התייחסות. ברב האזורים יחס המיהול משתנה באופן משמעותי בין תקופות שונות המהלך העונה ואפילו במהלך היום. בתנאי איכות מים משתנים, ממים מותפלים טהורים ועד לאיכות מים מקומיים, מחייבת התייחסות לממשק הדישון, כאשר סוג תמיסות הדשן יקבע על פי הקרקע, גידול ומערכות השקיה.
בגידולי מטע שימוש מתמשך במים מותפלים עשוי לגרום למחסורי סידן ומגניון במטעים על קרקעות חוליות תוך עונת גידול, ככל שהקרקעות כבדות יותר (יותר חרסיתיות) סימני המחסור יתגלו בטווח ארוך יותר של שנים. לכאורה בקרקעות בקרקעות בינוניות-כבדות אין חשש לנזק, אך בהשקיה רציפה במים מותפלים במשך שנים כשיתגלה המחסור מידת יכולת התיקון מוגבלת. בקרקעות כבדות השלמת המחסור בדשן יכולה להמשך מספר שנים, לפיכך מומלץ כבר מתחילת ההשקיה במים מותפלים לבצע דישונים מוקדמים של סידן ומגניון לפחות בכמות המורחקת מהחלקה עם הפרי והגזם.