קבלת ייעוץ אגרונומי והצעת מחיר

מחסור אשלגן בבננות

תפקידי האשלגן

משתתף דומיננטי בחלוקת סוכרים מתאימה ברקמות, בקליטת והטמעת חנקן, ברמות תקינות של חומצות אמינו.
האשלגן חשוב מאד לתפקוד ממברנות התא. משתתף בתהליכים פיזיולוגיים ומטבוליים רבים כמו – יצירת טורגור ופתיחת פיוניות לטרנספירציה, מאזן יוני בציטופלסמה (פנים התא על אבריו השונים) ואקטיבציה של אנזימים.

סימני המחסור באשלגן

מופע מחסור בעלווה
הצטופפות העלים בגבעול

שטח העלים קטן מהרגיל, העלים הבוגרים מאבדים את הצבע הירוק והופכים צהובים-כתומים. משך חייהם מתקצר משמעותית. נדני העלה מצטופפים. נוצרת דחיה במועד הפריחה והפירות קטנים יותר.

 

הצטברות אשלגן באברי הצמח בבננה

במחקרים שנערכו בשנות התשעים נמצא שלכל 1 טון פרי נקטף, מוסרים מהשטח :

8 ק"ג חנקן.
1.5 ק"ג תחמוצת זרחן.
25 ק"ג תחמוצת אשלגן.
3.5 ק"ג תחמוצת מגנזיום.

האשלגן מצטבר באברי הפרי – שיזרה, כפות ואצבעות.
מכאן, ביבולים של 6 טון/דונם ומעלה בבתי רשת, מובן הצורך בהחזר אשלגני בהתאם.

 

בדיקות עלים

הנוהג אינו נפוץ בכל האזורים.
ההמלצות לדישון אשלגן לפי בדיקות עלים ( שה"מ- משרד החקלאות)

 

 

ממשק דישון

כמות האשלגן המומלצת  שונה בין האזורים השונים בהתאם לסוג הקרקע , איכות המים  והנחיות מדריכי האזור.
כמות האשלגן המקובלת באזורי הגליל המערבי וחוף הכרמל עומדת על תחמוצת אשלגן  120 ק"ג לדונם לעונה (100 ק"ג\ד' אשלגן צרוף). מומלץ בדשןעילית 4-0-12 .

באזור סובב כנרת מומלץ תחמוצת אשלגן  כ 45 ק"ג לדונם לעונה (36 ק"ג\ד' אשלגן צרוף).  מומלץ בדשן עילית 6-1-9.
ההבדל בממשק הדישון בין האזורים נובע ממחקר מקומי והבדלי גישות מקצועיות בין אזורי הגידול השונים.
הדישון מבוצע בהדשיה בטיפטוף.
את הליבלוב האביבי מעודדים בתוספת כילאט ברזל בתמיסת פרוגת בכמות  של כ- 10 ליטר\דונם, שווה ערך ל 1 ק"ג לדונם כלאטי ברזל מוצק (6%).
בשטחים בעייתיים עם מחסורי מנגן ואבץ , מוסיפים לדישון במהלך העונה כ- 4 עד 8 ליטר לדונם מיקרו-מטעים כתגבור ליסודות המיקרו מעבר לברזל.
בשטחים עם רמת המלחה גבוהה (מתפתחות נקרוזות בשולי העלים) מומלץ להחליף את דישון יסודות המקרו לדשנים מופחתי כלור.

לקבלת המלצות לעונה בהתאם לאיכות המים, סוג הקרקע ובדיקות עלים\קרקע ניתן לפנות לאגרונום דשן גת באזור.

שחר תבור, אגרונום
נייד: 054-4361149
shachar@deshengat.co.il

דילוג לתוכן