מחסורי סידן בגידולי עלים

הסידן הינו יסוד ממשפחת המתכות האלקליות שסימולו הכימי Ca. הסידן מינרל חשוב והכרחי המשתתף בתהליכים ביולוגים רבים. הוא היסוד החמישי הכי נפוץ בכדור הארץ כאשר צורתו השכיחה היא אבן גיר.
הסידן הינו מרכיב חשוב בתזונת הצמח ונחשב ליסוד "מאקרו". הסידן משתתף בתהליכים מטבוליים של ספיגת מינרלים חיוניים לצמח ובתהליכים הורמונליים בצמח.
לסידן תפקיד חיוני בחיזוק דפנות תאי הצמח ולחיבור תאים בעיקר בקודקודי הצימוח, כמו כן מסייע לצמח בהגנה מפני מחלות ופטריות.
תפקיד נוסף של הסידן הוא עמידות הצמח לעקה כתוצאה מטמפרטורה גבוהה כאשר הסידן משפר את תפקוד הפיוניות שבעלים ומסייע לצמח בהישרדות.

הסידן מוסע בצמח בעצה ולכן מושפע מזרימת המים ממערכת השורשים אל העלים והפירות במיוחד. בפרי תנועת הסידן מוגבלת בגלל שטף מים נמוך אל הפרי במהלך היום, עיקר התנועה בלילה ותלויה בלחץ שנוצר בעצה ע"י מערכת השורשים.
מחסור בסידן אינו צפוי ברב קרקעות ישראל, אך בקרקעות חוליות ובמצעים מנותקים יש להוסיף סידן כחלק מהדישון. בדרך כלל מים שפירים מכילים סידן ברמה מספקת, לעומת זאת השקיה במים מותפלים מחייבת הוספת סידן על מנת לספק לצמח את רמות הסידן הנדרשות.

מחסור בסידן עלול להיגרם ממספר סיבות:

1. בעיות בזמינות המים לצמח, מחסור במים בקרקע או בעודף מים.
2. דישון בעודף באמון מונע קליטת סידן.
3. רמות זרחן גבוהות בקרקע מקטינים את זמינות הסידן לצמח.
4. רמת pH נמוכה מ- 5 בתמיסת הקרקע.
5. השקיה במים מליחים עקב הקטנת זרימת המים בצמח.

גידול גידולי עלים במצע מנותק ובמיוחד בהידרופוניקה, דורש ממשק דישון והשקיה קפדני תוך שמירה על יחס נמוך של ריכוז אמון לחנקה במי ההשקיה, הקפדה על רמת pH, ותנאי אוורור נאותים למערכת השורשים.
גידולי חסות ועלים למיניהן רגישים למחסור בסידן. מחסור יגרום לעיוות העלים הצעירים (קצוות מסולסלים, עלים קטנים ומעוותים) ופיגור בצימוח יופיעו סימני מחסור בעלים הצעירים (ליבת החסה\כרוב) – כתמים חומים (החמה). צמח הסובל ממחסור יהיה רגיש לטמפרטורות גבוהות, למזיקים ולמחלות.

הפתרונות ודרכי מניעת מחסורי סידן בגידולי עלים הם:

1. שלב ראשון בדיקה שממשק ההשקיה מספק את צורכי הצמח בתנאי אוורור נאותים בבית השורשים, זמינות מים לא עקות יובש או לחילופין בעודף. במידה וממשק ההשקיה תקין יש לשפר את ממשק ההזנה.
2. בגידול בקרקעות כבדות\בנוניות שאינן גירניות כאשר יש חשש למחסורי סידן בגידול מומלץ להצניע בקרקע גבס.
3. בגידול בקרקעות וקלות שאינן גירניות קיים חשש למחסורי סידן ולכן נדרש להשתמש בשני מיכלי דישון נפרדים:
   מיכל 1: דשן עילית (יחסי הNPK בהתאם לנדרש) או אמון חנקתי.
   מיכל 2: דשן סידן חנקתי 8-0-0-9.8 – הדשייה במינון בהתאם לתוספת הסידן הנדרשת, כאשר בכל ליטר תמיסת דשן 135 גרם סידן צרוף וכ 110 גרם חנקן חנקתי צרוף בליטר.
4. בהשקיה במים מותפלים (בהם ריכוז הסידן נמוך – 35 ח"מ לעומת הדרישה ל 80 ח"מ במי ההשקיה), בקרקעות חוליות ובמצעים מנותקים ממשק הדישון יקבע בהתאם לאיכות מי ההשקיה:
   1. כאשר מיהול המים המותפלים קבוע מומלץ להשתמש בתמיסת דשן "אור" 4-2-6 + 6% מיקרו + 1.5% סידן ו 0.9% מגניון, בתנאיי שכמות ויחס יסודות ההזנה תואם לצורכי הגידול. במידה ולא לעבוד בתנאי אפשרות ב.
   2. במקרים בהם מיהול מי ההתפלה משתנים, יש להשתמש בשני מיכלי דשן נפרדים:
   מיכל 1 – תמיסת "ימית" להזנה: אותם סוגי דשן ותכולת יסודות ההזנה דומה בהם המגדל נהג לדשן, עם התאמה ייחודית למי התפלה – תוספת גפרית ו-pH מתון. תמיסת הימית תשמש באופן רציף להדשיה במינון קבוע ללא תלות באיכות המים המשתנה, משפחות ה"ימית" כוללת:
   ימית-S מדשן "שפיר", ימית-G מדשן "גולן", ימית-I מדשן "עילית", ימית-T מדשן "טוב".
   מיכל 2 – תמיסת "ימית בופר": תמיסה ייחודית לתיקון מחסורי סידן ומגניון, תמיסת בופר "ימית" מכילה סידן ומגניון ביחס הרצוי בהתאם לאיכות המים במיהול.
   התמיסה תוזרק למערכת ההשקיה בכמויות משתנות בהתאם לאיכות המשתנה של מי ההשקיה. תמיסת ימית בופר ניתן לקבל ביחסי סידן מגניון לפי דרישה, על בסיס חנקתי או משולב עם כלור בהתאם לצרכים. תמיסת "ימית בופר" נפוצה: ימית בופר 2.7-0-0-3.3-2 + 6% כלוריד.
5. מומלץ לבצע בדיקת EC וחומציות pH באופן סדיר ורציף של תמיסת ההשקיה, מצע הגידול והנקז. במידת ונוצרת המלחה יש לבצע שטיפה למצע על מנת לנקות עודפי מלחים מהמצע.

צוות האגרונומים של דשן גת נכון בכל עת לתת מענה וליווי מקצועי.

עדי נוה, אגרונום
054-4361150
adi@deshengat.co.il