הגפן היא גידול עתיק יומין עם מקורות היסטוריים בארץ ישראל. היא מוזכרת כאחד משבעת המינים, ומוזכרת רבות בתנ"ך ובספרות חז"ל כגידול מרכזי וכסמל לשפע ופוריות.
המידע שקיים על הזנים שגידלו באותה תקופה אינו רב, ולרוב נקראו הזנים בשם האזור בו גדלו ('יין השרוני' מהשרון, וכדומה). עם זאת ישנו אזכור מועט לשמות זנים בספרות נוסעים מאוחרת יותר- הזנים 'גינדלי' ו'חורדלי' נזכרים ע"י הנוסע מנחם די לונזאנו כזנים הגדלים בסביבות ירושלים (עמר et al. 2013.) בעת החדשה, פורסם ע"י החוקר נתנאל הוכברג בשנות ה50 של המאה ה20 ספר הסוקר את הזנים של אותה תקופה, בשני עברי הירדן ובסוריה. הוא מונה כ30 זנים המוכרים בתקופתו (הוכברג, 1954).
למרות זאת, בתקופתנו לא מוכרים זנים אלו ואף חובב יין לא יזהה את שמותיהם על בקבוק של יינות המיוצרים בארץ. הסיבה לכך היא בעיקר האגרונומים של הברון רוטשילד, שהביאו איתם מצרפת וממדינות אירופאיות אחרות בנוסף לשיטות גידול מודרניות גם את הזנים המוכרים על ידיהם כמתאימים לייצור יין. כך הלכו ונדחקו כמעט לחלוטין הזנים הארץ ישראליים המקומיים מהתעשייה בארץ. נותרו שתי חלקות שימור זנים קטנות ב'סטף' ובתחנת המחקר בנווה יער.

בשנים האחרונות התקיים במו"פ אזורי שומרון ויהודה מחקר שנועד לאתר זנים ארץ ישראלים מקומיים, ולבדוק את מידת ההיתכנות של שילוב זנים אלו בתעשיית היין המקומית.
במחקר זה נמצא כי קיימים כמה עשרות זנים מקומיים ייחודיים גנטית הגדלים אך ורק בארץ ישראל, שהשתמרו בכמה דרכים מרכזיות- ראשית, האוכלוסייה הערבית המגדלת וצורכת עד היום חלק מהזנים הללו. מלבד זאת, השתמרו זנים מקומיים בכפרים ערבים נטושים וכן בסביבות מעיינות ונחלים זורמים.
חלק מהזנים הללו נמצאים בתפוצה ארצית, כלומר נמצא אותו הזן במרחבים גאוגרפיים שונים, וחלקם מוגבל לאזורי תפוצה מסוימים, כשלעיתים אפילו נמצאה רק גפן בודדת מזן ייחודי. מעניין לציין כאן כי אזור צפון הארץ, ובייחוד הגליל העליון ורמת הגולן עשירים במיוחד בזנים מקומיים שלא נמצאו במקומות אחרים בארץ, ומקיימים מגוון גנטי עשיר מאוד יחסית לגודלו של תא השטח (Drori et al. 2017).
כעת נותר לברר האם מי מהזנים הללו יכול לשמש כזן יין איכותי, שיוכל להשתלב בתעשייה המקומית. במסגרת מחקר זה התבצע אפיון של מרכיבי האיכות של הזנים המקומיים, ברמת הענב, התירוש והיין. מפאת קוצר היריעה במאמר לא נוכל לפרט אך ניתן לומר כי קיימים זנים מקומיים רבים העונים על הדרישות הבסיסיות לצורך הכנת יין: צבירת סוכר מתאימה, רמת חומציות נאותה, חומרי ארומה שונים בזנים הלבנים והאדומים וכן חומרי צבע- אנטוציאנינים. הדרך עד למיצוי הפוטניצאל עוד רבה, אך בהחלט יש למה לצפות. בשנים האחרונות החלו מספר יקבים בארץ בייצור ושיווק של יינות מזנים מקומיים- יקב טפרברג שייצר יין מהזן 'דבוקי', יקב רקנאטי ויקב גבעות שמייצרים יינות מהזנים 'מראווי' ו'ביתוני' וכן יקב ברקן שמגדל ומייצר ענבים מהזנים 'מראווי' ו'ג'נדלי'.
בשנים האחרונות החלו נטיעות בקנה מידה מסחרי של זנים נוספים- 'יעל', 'באר', 'צורימאן' ועוד. בשנים הקרובות צרכן היין הישראלי יוכל ליהנות מיין שיוצר לראשונה מזה מאות שנים על טהרת הזנים הישראליים המקומיים.
דשן גת מייצרת דשנים המותאמים לגידול כרם היין וליצירת האיזונים המתאימים בין עוצמות הצימוח לבין קבלה של פרי איכותי. כמו כן, ניתן דגש להתאמה פרטנית של תכנית הדישון לפי מאפייני הכרם וייעודו- אם לכרם כמותי ואם לכרם איכותי. לאחרונה הוכנס לשימוש תוספי ביוסטימולנטים- מיצוי אצות איכותי וכן 'ביוהומיגת', מוצר של חומצות הומיות שהוכח שתרם לצימוח ולהגדלת פרי בענבי מאכל.

יעקב הניג
אגרונום
054-4361147
yacovh@deshengat.co.il

בבליוגרפיה:

  1. Drori, E. et al. 2017. “Collection and Characterization of Grapevine Genetic Resources (Vitis Vinifera) in the Holy Land, towards the Renewal of Ancient Winemaking Practices.” Scientific Reports 7.
  2. ז. עמר, א. דרורי, י. נצר, י. הניג, א. שגב, “ג’נדלי וחמדני- זני ענבים למאכל וליין בעבר ובהווה", מחקרי יהודה ושומרון כ"ד, עורכת מ. ביליג,אוניברסיטת אריאל בשומרון ומו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן, 408-399 , 2013
  3. נ. הוכברג "גידול הגפן", תל אביב: ספריית השדה, 1954.

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא