המלצות לדישון תפוחי אדמה

תפוח האדמה הוא צמח ממשפחת הסולניים. שבדומה לקרובי משפחתו, העגבנייה והפלפל, מוצאו מדרום אמריקה. בגידול זה החלק הנאכל הוא גבעול מעובה, להבדיל מהבטטה שבה החלק הנאכל הוא שורש צדדי מעובה. מבחינה כלכלית, יתרונו הגדול הוא שבהשוואה לדגניים, ניתן להפיק ממנו יותר אנרגיית מזון ליחידת שטח נתונה.
עונת הגידול הטבעית של תפוח האדמה היא האביב אולם בארץ מגדלים תפוחי אדמה בשני מועדי זריעה עיקריים: עונת הסתיו, זריעה בחודשים ספטמבר – נובמבר ואסיף בין דצמבר לאפריל. ועונת האביב, זריעה בחודשים דצמבר – ינואר ואסיף במהלך החודשים מאי ויוני. אזור הגידול העיקרי בארץ הוא הנגב המערבי, בעיקר בגלל התאמת סוג הקרקעות, לס וקרקע חולית.

לקראת זריעה מומלץ לבצע בדיקת קרקע להערכת תכולת יסודות הזנה. העומק הרצוי לדיגום הוא 0-30 ס"מ.
זרחן: הערכים הרצויים לזרחן הם 25 ח"מ בשיטת אולסן.
במחסור יש לדשן ביסוד בדשן מוצק מ.א.פ. לפי 1.5 ק"ג\ד' תחמוצת זרחן על כל 1 ח"מ זרחן חסר.
אשלגן: הערך הרצוי לאשלגן הוא 70-75 מ"ג\ק"ג קרקע במיצוי בCaCl2. בקרקעות חוליות ייבדק ערך האשלגן במיצוי מימי ואשלגן חליף. הערך הרצוי באשלגן חליף הוא 175מ"ג\ק"ג. אם קיים בבדיקה בקרקע קלה-בינונית במחסור קטן מומלץ לדשן 15 ק"ג\דונם תחמוצת אשלגן. במחסור גדול יש לדשן 30 ק"ג\דונם תחמוצת אשלגן. בקרקעות כבדות כמות המומלצת כפולה בהתאמה לרמת המחסור.
חנקן: מגדל שמביא את החלקה לערכי בדיקה תקינים של ערכי הזרחן והאשלגן או המצניע לפני השתילה קומפוסט בכמות מינימלית של 4-5 קוב לדונם, או שילוב של קומפוסט וזבל עוף בכמות כוללת מינימלית של 3 קוב לדונם, יכול לסיים מחזור גידול בתוספת דישון חנקני בלבד לכל משך הגידול. כמות החנקן תהיה בהתאם להתפתחות החלקה ולייעוד החלקה. באופן כללי ניתן להעריך שצריכת הגידול היא של כ 30-35 ק"ג חנקן למחזור גידול. מומלץ לדשן בתמיסת אוראן בלו או אמון חנקתי בלו. במזג אוויר גשום ניתן גם ליישם אוריאה מוצקה מהאוויר.
משך מחזור גידול הוא כ 100 – 150 יום ומשתנה מעט בהתאם לעונה. בתפוחי אדמה המיועדים לשיווק כ "בייבי" מסיימים את הגידול לאחר כ 60 יום. בסיום הגידול, לאחר שריפת הנוף מקובל להשאיר את הפקעות בקרקע עוד מס' שבועות תוך מעקב על טמפ' הקרקע והשקיה בהתאם על מנת לעודד התפתחות הקליפה לקראת איסוף היבול.
במהלך הגידול מקובל לנטר הן את התפתחות הגידול והן את מצב המים הזמינים לגידול בקרקע. בעבר בדיקת פטוטרות הייתה כלי נפוץ מאוד בהכוונת הדישון אולם כיום מקובל מאוד השימוש בצילומי לווין לבחינת התפתחות החלקה בשילוב עם טנסיומטרים משדרים לבחינת פוטנציאל המים בקרקע.