בערבה התיכונה מתגוררים 4,000 תושבים ב 7 ישובים שונים מתוכם 5 מושבים חקלאיים – עידן, חצבה, עין יהב, צופר ופארן ושני יישובים קהילתיים – ספיר וצוקים – ישוב קהילתי תיירותי שהוקם לפני 12 שנים, ולאחרונה אושרה הקמת יישוב חדש בעיר אובות. מספר הנחלות החקלאיות בערבה מתקרב ל600.
חמשת המושבים החקלאיים אשר מאז שנות ה60 מוכיחים כי אפשר לעשות יש מאין למרות תנאי האקלים הקשים, הקרקע , מקורות המים ואיכותם יצרו מציאות של חשיבה מחוץ לקופסה וקביעת עובדות בשטח בין היתר בזכות המו"פ המתקדם שלנו, הנחשב אולי לטוב שבין המו"פים החקלאיים בארץ ונמצא בחזית המחקר העולמי בפיתוח טכנולוגיות גידול חדשניות.

הגידולים מהערבה התיכונה הפכו לשם דבר בשוק המקומי והעולמי ומהווים 60% מכלל יצוא הירקות הטריים מישראל. החקלאות ליצוא באזור הינה ברמה טכנולוגית מהגבוהות בעולם, המיישמת שיטות גידול בסביבה נקייה למשל, חודשיים של סניטציה – חיטוי וניקיון הקרקע במטרה לשמור על איכות הסביבה, שמירה על שטחים נקיים ממזיקים לשיפור והגעה לגידול איכותי ומשגשג בין עונה לעונה.
כ65% מהתושבים מתפרנסים מחקלאות, האזור שללא חקלאות לא יתקיים מכיוון שאין מספיק אלטרנטיבות אחרות מה גם שרוב אוכלוסית החקלאים מבוגרת.
כאשר הגידול העיקרי הוא פלפל – בערך 200 משקי פלפל, 12-13 אלף דונם מתוך 30 אלף דונם מעובדים של ירקות.
בשנות ה2000 חקלאים רבים אשר גידלו פרחים וירקות שונים עברו לגדל פלפל שהפך לענף עיקרי, כ60% גידלו פלפל וזכו לעדנה ולפרנסה טובה בזכות מחירים גבוהים.בשנים אלו מגדלי הפלפל השקיעו במבני גידול – חממות ובתי רשת, במערכי מיון ובבתי אריזה. בשנים 2012-2015 חקלאי הערבה עברו משבר, כתוצאה מהפסדים בענף הפלפל בגלל מספר סיבות: ירידה בערך הרובל הרוסי, שגרמה לירידת מחירי הפלפל, הוצאות היצוא גדלו עקב שערי מטבע גבוהים, ומס' חברות שיווק גדול מדי ובנוסף לנזקי מזג האויר.
בעקבות המשבר פעלו חמי ברקן, יו"ר הועדה החקלאית דאז וחקלאי ותיק מהגרעין הראשון של מושב פארן, ואייל בלום ראש המועצה מול משרדי האוצר והחקלאות, והכינו ביחד את "מתווה הפלפל" – מתווה שתכליתו הייתה לצמצם את היקף גידול הפלפל והסבת השטחים לגידולים אחרים. חמי ברקן מספר: "הממשלה העניקה 100 מיליון ₪ למגדלי הפלפל בערבה,המתווה אפשר מענקים גדולים של עד 70% ונחשב להצלחה ולתקדים – מי שניצל נכון השקיע בין היתר בנטיעת תמרים, במערכי מיון, מבנים חקלאים ובתי אריזה לירקות ולתמרים. היו שהשקיעו בבניית מבני גידול ייעודים לאבטיח, מלון וחצילים במנהרות וחלק קטן מהכסף עבר להון חוזר כדי להתחיל את העונה הקרובה". חמי מוסיף, "שהמדינה נרתמה לסייע לחקלאי הערבה, לא בגלל הפגיעה באספקת התוצרת החקלאית לשווקים בארץ, אלא הנימוק הציוני של חשיבות אכלוסו של חבל ארץ זה כשמירה על גבול המדינה, וכשהתברר גודל המשבר הכלכלי – חברתי, ההתייחסות הייתה לא רק במישור הכלכלי אלא בראייה רחבה של חשיבות ההתיישבות בערבה שאי אפשר להפריד בין החקלאות וההתיישבות".
אורן קורין, יו"ר הועדה החקלאית החדש וחקלאי ממושב חצבה אומר: "כיום, לאחר יישום המתווה, צומצם היקף גידול הפלפל בכ30%. מספר משקי הפלפל עומד על 200 משקים בהיקף שטח של 12-13 אלף דונם מתוך 30 אלף דונם מעובדים של ירקות, דבר אשר הביא ל"התייצבות" הענף וניסיון להתחבר ביחד בשיווק ולהקמת שולחן מגדלים לשיפור מצב הענף. עיקר גידול הפלפל מתרכז במושבים פארן וצופר בזכות היתרון היחסי של מושבים אלו על שאר המושבים, הם גבוהים יותר, ולכן מזג אויר יותר קר, כמה שיכול להיות קר בערבה…, יתרון זה משפיע ישירות על כמויות היבול. עם העלייה במחירי התשומות ובעיקר בעלויות כוח האדם ובהינתן מחירים של 4-4.5 ₪ בממוצע לקילו , המציאות החדשה הכריחה את מגדלי הפלפל להתמקצע ולהפיק כמויות גבוהות יותר לכל דונם. אם בעבר 7-8 טון לדונם הספיקו כדי להגיע לנקודת איזון, היום מדברים על 9-11 טון לדונם."
אחד המאפיינים של השנים האחרונות בערבה הוא הכפלת שטחי מטעי התמרים מעל ל7,000 דונם כאשר 50% מהנטיעות פרטיות – פעם רוב המטעים היו משותפים לכל מושב. ענף התמרים תפס תאוצה ובמשך שנים שומר על מחיר יציב ואינו דורש ידיים עובדות כשאר הגידולים בערבה ובנוסף לערבה יתרון מבחינת מזג אויר לגידול אידיאלי של תמרים מזן מג'הול. לדבריו של אורן, "ריבוי הנטיעות מביא עימו אתגר רציני שיש לטפל בו כבר בימים אלו על מנת שלא נתחרה בעצמנו ונביא לירידת מחירים בענף ולכן יש צורך בהתארגנות אזורית שיתופית שתביא לצמצום התחרות בין חברות השיווק תוך הקפדה על ניהול נכון של המטע והגעה ליבול בסטנדרט המצוין האופייני לערבה כיום ומעבר לכך".
חמי ברקן מקווה " שענף התמרים שגדל בקצב לא נורמלי (ללא ויסות והגבלה) מבחינת השטחים ימשיך להיות רווחי בעוד שמבחינת השיווק וביקוש לא נראה שישנה בעיה עם תחילת היצוא לשווקים חדשים וגדולים כמו הודו וסין. ניהול וממשק מסודר ונכון התואם לגידול תמרים ע"י התארגנות שיתופית למשל בכלי גובה לגדיד, אריזה ושיווק משותף יביאו לתוצאות טובות כלקח מתוצאות העבר."
חשוב לציין שרוב המטעים צעירים ועוד לא מניבים , עץ התמר מגיע לבגרות ולשיא יבול לאחר 8-9 שנים ויכול להחזיק 50 שנה ובנוסף צריך לזכור שהתמר צורך כמות גדולה מאד של מים אשר תגביל את הרחבת השטחים.
חמי מציין, "שלזוג צעיר בערבה הקמת משק המבוסס על ירקות מצריך השקעה של למעלה ממיליון שקלים, רובו מההון העצמי, לעומת זאת, גידול תמרים מצריך השקעה נמוכה באופן משמעותי, כשבמקביל מאפשרת לבני הזוג למצוא תעסוקה ולהתפרנס, מאחר ועץ התמר מתחיל להניב פרי מהשנה הרביעית והכמות עולה בהדרגה עד לשנה השמינית, שבה העץ בהנבה מלאה."
אורן קורין אומר: "בשאר גידולי הירקות בשוק המקומי היינו כל השנים ביתרון על שאר חלקי הארץ היות ויצאנו לשווקים בתקופות בהן היה מחסור בשוק. נכון להיום, עם שינויי האקלים והתפתחות הטכנולוגיה, אין לנו באמת יתרון כזה לכן חשוב להמשיך להקפיד להוציא לשוק את התוצרת האיכותית של הערבה וכאן יש מקום להתארגנות אזורית בנושאי שיווק על מנת לבדל את התוצרת האיכותית מהערבה ולמקסם רווחים. העונה הקודמת אופיינה ממזג האוויר החם שרר בכל חלקי הארץ והמחירים בשוק המקומי ברוב הענפים היו נמוכים מאד עקב היצע גבוה בשוק."
בשנים האחרונות נקלטות בערבה בממוצע כ20 משפחות חקלאיות בכל שנה שרוצות לבוא ולעשות חקלאות. האמירה שיש מי שרוצה להצטרף למפעל החקלאות גם בתקופות שאינן פשוטות היא אמירה חזקה מאד. אם בחבל ארץ זה לא תהיה חקלאות, לא תהיה ערבה!.
יובל יונש, חקלאי צעיר ממושב פארן שחזר לפני 3 שנים והצטרף למשק של הוריו אשר הגיעו ב1973 כחלק מגרעין נחל מספר: "במשק גודלו מגוון ירקות ופירות ולפני כ30 שנה התקבע על גידול פרחים. גדלתי בערבה ומבחינתי זה הבית, כשגדלתי והתבגרתי והקמתי משפחה חשבתי ביחד עם אשתי שזה המקום הנכון לגדל ילדים ולקיים חיי משפחה נכונים. בנוסף, האמנתי ביכולת שלי התפרנס מחקלאות. כמובן שקל למנות את הריחוק של המגורים בפארן ממרכז הארץ כחסרון המרכזי בנוסף לריחוק מהמשפחה של אשתי, אך היתרונות של האזור הם בקרבה של התעסוקה שלי לבית, השקט, גידול נוח של הילדים ועבודה משותפת עם אבא ואח שלי שחזר והצטרף לפני 10 שנים למשק. ברור שיש קשיים אובייקטיביים, עלות התשומות וכוח האדם מתייקרים כל הזמן וההכנסה לא תמיד תעלה בהתאם. עם זאת, אנחנו מנסים להתייעל, לשפר, לחדש כל הזמן ובכך להמשיך ולהתפרנס בכבוד. התוכניות שלנו כשמק פרחים הן להמשיך באותה מתכונת כעיסוק מרכזי ובמקביל אני חושב שצריך לפתוח את הראש גם לכיוונים אחרים ואפשרויות הכנסה חדשות."
אורן קורין מסכם: "השיתוף הוא המפתח להצלחה הן מבחינת הידע והן מבחינת רכישת התשומות ופעולות השיווק, אם לא נשכיל לעבוד יחד נפסיד הרבה מאד. אני אופטימי מטבעי ומאמין גדול בחקלאות בכלל ובחקלאי הערבה בפרט ובטוח שלערבה מצפה עתיד טוב ומשגשג."
כבן להורים חקלאים בערבה וכאחד ש"הלב", "הנשמה" ו"הבית" שלו בערבה אני מקווה ומאמין ומצטרף לסיכום של אורן, שהחקלאות וההתיישבות בערבה תמשיך לשגשג ולהיות גאווה למדינה.

עדי נוה
אגרונום
054-4361150
adin@deshengat.co.il

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא