החציל (שם מדעי: Solanium Melongena) הוא צמח רב שנתי ממשפחת הסולניים.
מקור גידול ירק החציל באזורי הודו וסרי לנקה. מהמזרח הרחוק נדד הגידול מערבה למזרח התיכון והגיע לארצות אירופה ואמריקה במאה ה-16.
בישראל מגדלים חצילים לאורך כל השנה – בסתיו ובחורף (שתילות ספטמבר – נובמבר) עיקר הגידול מתמקד בערבה ובבקעת הירדן, באביב ובקיץ (שתילות אפריל – יוני) באזורי החוף.
הגידול בארץ מיועד לשיווק לשוק המקומי בלבד כאשר היקף שטחי הגידול הוא בסביבות 4,000-5,000 דונם. יבול ממוצע 10-12 טון לדונם.
דישון חצילים בחממות ושדה פתוח
שיטות הגידול מגוונות מגידול בשטחים פתוחים ועד גידולי חסוי במנהרות עבירות או חממות כמקובל הערבה ובאזורי החוף. יבול גבוה יותר מתקבל בגידול בבתי צמיחה ועומת יבול נמוך יותר בשטח פתוח.
קבלת חציל איכותי תלויה בממשק דישון מבוקר ביחסים נכונים בין יסודות המאקרו – חנקן,זרחן ואשלגן והמיקרו אשר יתרמו לחוזק ועמידות הצמח ועד ליצירת פרי אחיד בגודלו, בצבעו ובחיי מדף ארוכים.
המלצות הדישון דורשות התאמה לכל חלקה בהתאם למצע הגידול ולפוריותו. ניהול ממשק הדישון חייב להתבצע באמצעות בדיקות פוריות קרקע לפחות פעמיים בשנה, לפני תחילת הגידול וכ- 40 יום לאחר שתילה.
דישון יסוד
מומלץ לבצע דישון יסוד במידת הצורך ובהתאם לבדיקות פוריות הקרקע.
זרחן: רמת הזרחן הרצויה לפי בדיקת אולסן בשכבת הקרקע העליונה – 25 ח”מ לגידול עונתי ו-40 ח”מ לגידול רב שנתי. במידה וקיים מחסור בזרחן מומלץ לבצע פיזור “מ.א.פ גת” (12-51-0) על פני הערוגה או בתלם במרכז הערוגה, כאשר על כל 1 ח”מ זרחן חסר נדרש לדשן 2 ק”גדונם “מ.א.פ גת”.
אשלגן: רמת האשלגן הרצויה לפי בדיקות אשלגן בתמיסת המיצוי, רצוי בערך גבוה מ3,200 – ∆F= או לפי שיטת מיצוי בCaCl2– ערך גבוה מ-90 מ”גק”ג קרקע. במידה וקיים מחסור באשלגן מומלץ לבצע פיזור של אשלגן כלורי (0-0-61) על פני הערוגה או בתלם במרכז הערוגה לפי: מחסור נמוך – 30 ק”גדונם, מחסור בינוני – 50 ק”גד’ , מחסור גבוה – 80 ק”גד’.
דישון במהלך העונה
חנקן: בתנאי גידול רגילים בקרקע ללא מחסורים, מהשתילה עד החנטה רמת החנקן הרצויה לפי בדיקות קרקע היא 20-30 מ”גק”ג קרקע. מומלץ לדשן 100-200 גרםיוםדונם חנקן צרוף. בגידול במצע מנותק 80-120 ח”מ למ”ק חנקן צרוף במי ההשקיה (4-2 מ”קד’ יום). לאחר חנטה ועד סוף הגידול רמת החנקן הרצויה לפי בדיקות קרקע היא 30-40 מ”גק”ג קרקע, מנת החנקן הצרוף המומלצת היא 300-500 גרםיוםדונם. בגידול במצע מנותק 150-180 ח”מ למ”ק חנקן צרוף במי ההשקיה (4-2 מ”קד’ יום).
זרחן: המלצות לדישון בהתאם לתוצאות בדיקות הקרקע, בתנאים על סף מחסור ללא דישון יסוד או פיזור קומפוסט, מומלץ ליישם את הזרחן עד שלב חנטה ע”י שימוש בדשן ביחס 2:1 , 3:1 (זרחן:חנקן בהתאמה). בגידול במצע מנותק 80-100 ח”מ למ”ק תחמוצת זרחן במי ההשקיה (4-2 מ”קד’ יום).
אשלגן: לפי בדיקות הקרקע בקרקעות קלות ללא דישון יסוד , במידה וערך ה-PAR נמוך מ- 0.113 או בערך אשלגן במיצוי ב- CaCl2 נמוך מ- 70 ח”מ, מומלץ לדשן כ- 300-500 גרםיוםדונם תחמוצת אשלגן. יחסי הרכבי דשן המומלצים 3:1:3, 3:1:4, 3:0:3 (אשלגן:זרחן:חנקן בהתאמה) לפי הצורך.
בגידול במצע מנותק – עד שלב חנטה 120-180 ח”מ למ”ק תחמוצת זרחן במי ההשקיה (4-2 מ”קד’ יום). משלב חנטה 150-250 ח”מ למ”ק תחמוצת זרחן במי ההשקיה (4-2 מ”קד’ יום).
יש להתאים סוגי תמיסות הדשן בהתאם לשלבי הגידול, לאיכות המים ומליחות הקרקע. ברמות המלחה נמוכות (מים קרקע) מומלץ להשתמש בדשני “עילית” או “טוב”, ברמות המלחה בינוניות בתמיסות דלות כלור “עילית” או “טוב” וברמות המלחה גבוהות בדשני “נירית” “אדום” “שפיר”. הרכבי הדשן המומלצים לגידול לפי היחס N:P2O5:K2O:- 5:3:8 , 7:1:7 ,7:3:7 , 7:0:7.
יסודות קורט (מיקרואלמנטים) – מומלץ לטפל או למנוע מחסורים ע”י ישום בכלאטים של ברזל – “פרוגת” ומנגן – “מנגן גת” בהדשיה. במצעים מנותקים ובקרקעות חוליות נדרש להשתמש בתמיסת “מיקרוגת” – מקור זמין ומרוכז ליסודות קורט על בסיס כלאטים של EDTA. מומלץ לדשן בתמיסות דשן מורכב מעושרות במיקרוגת.
לממשק דישון והשקיה נכון מומלץ להיעזר באמצעי בקרת השקיה ודישון כגון טנסיומטרים אינטרנטיים ומשאבי קרקע. מומלץ לבצע בקרת דישון ומליחות באמצעות משאבי תמיסת קרקע בהם ניתן לעקוב אחר רמת החנקה כדי לוודא שהדישון החנקני ניתן בהתאם להמלצות, וכן לרמת המליחות בתמיסת הקרקע
הנחיות הדישון הן בגדר המלצה בלבד.
בכל שאלה ניתן לפנות לצוות האגרונומים של חברת דשן גת.
עדי נוה, אגרונום דשן גת
נייד: 054-4361150
adin@deshengat.co.il