ראשית, בגידול בקרקע מומלץ לבצע בדיקות קרקע מעומק 0-30 ס"מ לפני העונה של פוריות קרקע – חנקן, זרחן ואשלגן. כמו כן, רצוי לבצע גם בדיקת מליחות – EC, כלוריד ונתרן.
חנקן: האפונה הינה ממשפחת הקטניות, משפחה זו מסוגלת לספק לעצמם חנקן בעזרת חיידקים קושרי חנקן (Rhizobium), החיים בסימביוזה עם שורשי האפונה.
בד"כ אין צורך להוסיף חנקן לגידול, אך בקרקעות גיריות, חוליות, נתרניות או במצעים מנותקים מומלץ ליישם במשך העונה 3-5 ק"ג חנקן להמרצת הגידול.
זרחן: לאפונה נדרשת כמות גדולה של זרחן, עיקר חשיבותה לשלבי הגידול הראשונים – נביטה והתבססות מערכת השורשים.
מומלץ לבצע בדיקות קרקע, דגימות משכבות הקרקע העליונה בעומק 0-20 ס"מ. לקבלת יבול גבוה תידרש רמה גבוהה של זרחן, כאשר השאיפה להגיע לרמות זרחן של 10-12 ח"מ בבדיקת אולסן.
במידה וקיים מחסור בזרחן מומלץ לבצע פיזור "מ.א.פ גת" (12-51-0) על פני הערוגה או בתלם במרכז הערוגה, כאשר על כל 1 ח"מ זרחן חסר נדרש לדשן 2 ק"ג\דונם "מ.א.פ גת".
אשלגן: רמת האשלגן הרצויה לפי בדיקות אשלגן בתמיסת המיצוי, רצוי בערך גבוה מ 3,200- ∆F= או לפי שיטת מיצוי בCaCl2– ערך גבוה מ 90 מ"ג\ק"ג קרקע.
במידה וקיים מחסור באשלגן מומלץ לבצע פיזור של אשלגן כלורי (0-0-61) על פני הערוגה או בתלם במרכז הערוגה לפי: מחסור נמוך – 30 ק"ג\דונם, מחסור בינוני – 50 ק"ג\ד', מחסור גבוה – 80 ק"ג\ד'.