הגפן (Vitis vinifera) הינו גידול מרכזי ומשמעותי בעולם בכלל ובארץ ישראל בפרט. דרישות הגידול הן עונה חורפית וקרירה, בה הגפן מצויה בשלכת ובה מתרחשת התמיינות פקעים רדומים לפריחה, ועונה חמימה יותר בה הגפן מתעוררת ומניבה פרי.
הגפן זקוקה למעט שעות צינון באופן יחסי, ועל כן ניתן לגדלה במגוון אזורים ולפרוס את מועדי ההבשלה על פני תקופה ארוכה בעונה. בנוסף, בעשרות השנים האחרונות טופחו זני מאכל מקדימים המשלימים את מחזור הגידול העונתי תוך תקופה של כארבעה חודשים בלבד עד הבשלה.
בנוסף על האמור לעיל, ישנה פרקטיקת גידול של גפן מאכל בחממות באזורים חמים יחסית, המאפשרת להקדים עוד יותר את עונת גידול הגפן. מעוררים את הגפן באמצעות זמירה מוקדמת וריסוס כימי מעורר, וכך למעשה עונת החורף משמשת כעונת הגידול. במצב זה הגפן גדלה בתנאים לא מיטביים של קור עד כדי קרה בלילות, ומצד שני לעיתים חימום יתר בתוך מבנה החממה.

במסגרת בחינה של מוצרים משלימים לדישון הסטנדרטי, חברת ב'דשן גת' משווקת מגוון של ביוסטימולנטים להעשרה של גידולים. אחד מהם הינו 'ביוהומיגת', מוצר המאופיין בתכולת חומצות הומיות איכותיות. חומרים אלו ידועים כמשפרים של מבנה קרקע ועוזרים לקליטה של חומרי הזנה על ידי הצמח, וכן כמשרים מנגנוני התגוננות בפני עקה. מסיבה זו החלטנו לבדוק את השפעת ה'ביוהומיגת' על גפן מאכל בחממה.
הניסוי התקיים בחורף 2017-2018 במושב בקעות, במשק סולומון, התבצע במתכונת של בלוקים באקראי, 4 חזרות ו-4 שורות ביקורת. הטיפול היה הגמעה של 'ביוהומיגת' באופן רציף באמצעות משאבת מינון. המדדים שנבדקו היוו מדד לכיסוי פני העלווה (LAI- Leaf Area Index), מספר אשכולות, משקל יבול, משקל אשכול ממוצע, משקל גרגר ורמת סוכר (Brix0). כל הטיפולים בכרם התבצעו באופן סטנדרטי על ידי החקלאי ללא התערבות שלנו, כולל בבציר. הענבים נבצרו סלקטיבית בשלושה מועדים שונים, על מנת להבטיח פרי באיכות מתאימה לשיווק מבחינת גודל גרגר ורמת סוכר מינימלית.

תוצאות:

ראשית, טיפול ה'ביוהומיגת' הראה באופן עקבי במשך 5 מדידות לאורך העונה שטח פני עלווה צפוף יותר, כלומר הצימוח היה נמרץ יותר בטיפול זה. מבחינת מדדי בציר, מספר האשכולות, המשקל הכללי ורמת הסוכר לא נבדלו באופן מובהק בין הטיפול לביקורת. לעומת זאת, משקל הגרגר היה גדול יותר בטיפול ה'ביוהומיגת' באופן עקבי בכל 3 הבצירים, ומשקל האשכול (גרף מספר 1) היה גדול באופן מובהק (P<0.1), כלומר כל אשכול היה גדול יותר ומתאים יותר לשיווק כפרי פרימיום.
בנוסף, החלוקה בין מועדי הבציר הייתה שונה (גרף מספר 2) – בבציר הראשון והמוקדם מבין השלשה נבצרה כמות של פי 3 יבול בטיפול ה'ביוהומיגת'. יבול כזה שנבצר מוקדם פודה לרוב מחיר גבוה ולעיתים באופן משמעותי יותר מהיבול שנבצר מאוחר יותר.
לסיכום – כבר בעונה זו ראינו תוצאות מרשימות ומעניינות לטיפול ב'ביוהומיגת' בגפן מאכל בחממה מבחינת גודל הפרי והבציר המוקדם. לאור זאת, הניסוי מתוכנן להימשך גם בשנה הבאה.

גרפים:

גרף מספר 1 – משקל אשכול ממוצע

גרף מספר 2 – התפלגות היבול במועדי הבציר השונים

יעקב הניג
אגרונום
054-4361147
yacovh@deshengat.co.il