בדיקות צמחיות – מדוע לעשות ואיך להוציא מהן את התועלת המירבית

ביצוע אנליזות לחומר צמחי, במטע או בשדה, הוא כלי מוכר וותיק בארגז הכלים של כל חקלאי ואגרונום. בדרך כלל נשתמש בכלי זה בתחילת העונה כשנעמוד בפני הכנת תכנית הזנה לגידול או במקרה ונראה סימני מחסור לא מוכרים ונרצה להגיב בצורה יעילה. בשנים האחרונות נכנסו שיטות בדיקה נוספות, לעיתים נוחות יותר, המחליפות את האנליזות הצמחיות (כגון צילומים ספקטרליים שהחליפו את בדיקות הפטוטרות בגידול תפו”א) אך יחד עם זאת, לבדיקות הצמחיות אין עדיין תחליף ראוי. מאמר זה יסקור נקודות התייחסות בביצוע בדיקות צמחיות.

לבדיקת החומר הצמחי, עלים, מקטעי עלים או פירות יש יתרון משמעותי אחד: הבדיקה נערכת על הצמח עצמו ולכן היא מראה את מצב הצמח. כל בדיקה אחרת שמתבצעת בשדה היא בדיקה של צד שלישי, קרקע\איכות מים\עוצמת קרינה וכיוב’ המשפיע על הצמחים שבחלקה אך מסיבות שונות ההשפעה לא תהיה בצורה המתוכננת, בצורה חלקית ואף בכלל. לדוג’ כשאנו באים לדשן את החלקה ייתכן מצב שבו למרות דישון תקין לכאורה בכל יסודות ההזנה לא יביא לרמת הצימוח הנדרשת. יתכן ומחסור סמוי באחד מיסודות ההזנה מהווה גורם מגביל להתפתחות הגידול. תופעה זו מתרחשת לרוב בגידולים “שקרנים” כגון כותנה. החלקה נראית טוב לאורך עונת הגידול אבל נתוני היבול בסוף העונה מספרים את האמת.

האיבר הנבדק בצמח נקבע לפי סוג הגידול, השלב ההתפתחותי ומהות הבדיקה. לדוג’ בחיטה. אם נרצה לוודא שמבחינת ערכי הזנה חנקנית הרמה הנדרשת להתמיינות שיבולים היא תקינה, נבדוק צמחים שלמים בשלב התפתחותי של 3-5 עלים. אם נרצה לבדוק את יכולתנו להשפיע על אחוז החלבון בגרגר, נבדוק רמת חנקן בעלה הדגל בלבד. באבוקדו, לצורך בחינת צרכי ההזנה של הגידול, נדגום עלים בוגרים מגל הצימוח האביבי, אבל לבחינת רמת הבשלת הפרי נבדוק אחוז חומר יבש בפרי. בגידולים בהם ניתן להגיב בצורה יעילה במהלך עונת הגידול כגון כותנה נבדוק פטוטרות וזאת כדי לבחון את מצב ההזנה של הצמח (אם נבדוק בטרפים נראה תוצאות כלל יסודות הזנה, גם כאלה המהווים חלק מרקמות הצמח השונות).

מועד הדיגום תלוי בסוג הגידול ובמטרת הבדיקה. בגידול שניתן להגיב לתוצאות הבדיקה בצורה יעילה במהלך עונת הגידול, כגון כותנה, ניתן לבצע מס’ בדיקות לאורך עונת הגידול ולתקן דישון בהתאם. בגידול כגון תירס, שמשך הזמן האפקטיבי לתגובה הוא מאוד קצר, מקובל לבדוק צמחים שלמים בגיל של כ 30 יום ועד שמגיעות התוצאות נהיה כבר לקראת סוף פרק הזמן היעיל לתיקון מהלך הדישון.

השוואה בין עקומי קליטה של תירס וכותנה. קצב קליטת יסודות הזנה בתירס לעומת כותנה. בתירס, מפריחה (כ80 יום מהצצה) כמעט ואין אפשרות לתקן הזנה בגידול לעומת כותנה שעד 112 יום מהצצה ניתן להשפיע על קליטת יסודות ההזנה.

בגידולים רב שנתיים נבצע בדיקות צמחיות בתקופה שבה ערכי יסודות ההזנה באיבר הנבדק נמצאים בערך יציב. מסיבה זו אם איחרנו בביצוע בדיקת העלים במהלך העונה, אין טעם לבצע אותה באיחור.
מבחינה זו, קיים יוצא דופן אחד. במידה ויש סימני מחסור או שרוצים לשלול אפשרות של סימנים חזותיים לא מזוהים, ניתן לבצע בדיקת השוואה בין עלים ללא סימנים חזותיים ועלים עם סימני מחסור כדי לבחון האם יש מחסור בחסוד הזנה זה או אחר. חשוב להקפיד לדגום עלים מאותו השלב הפנולוגי.

אל תוצאות הבדיקה צריך להתייחס בהקשר לכלל ממשק הגידול ולביצועי החלקה בעונה הקודמת. לדוג’, באבוקדו האס, לאחר עונת שפע, לרוב נראה ירידה בערך האשלגן. יש להבין ממה נובעת הירידה ולתקן את תכנית ההזנה בהתאם. חלק מתוצאות הבדיקה משמש כאמת מידה לאמינות הדיגום. בהדרים קיימת הנחייה מפורשת: ערך הסידן צריך להיות בין 4% ל 6%. מאחר וסידן מהווה מרכיב בדופן התא הצמחי, ערך נמוך יותר מעיד על דיגום עלים צעירים מדי וערך גבוה יותר מעיד על דיגום עלים מבוגרים מדי. בכל מקרה צריך להתייחס לתוצאת דיגום כזה כלא מייצגת נאמנה את המצב בחלקה.
כששולחים לבדיקה מס’ מדגמים, רצוי מאוד לבחון האם התפלגות התוצאות נורמלית. אם כל הבדיקות בעלות ערך גבוה מהמומלץ בכל הפרמטרים, הדבר צריך להדליק נורה אדומה לגבי איכות הדיגום ו\או הבדיקה.

בתות שדה – פטוטרות לאורך עונת הגידול
בדלועיים (מלון, קישוא, דלעת) – עלה בגודל מלא הצעיר ביותר. 5 או 6 מהקודקוד.
בשעועית – עלה בגודל מלא הצעיר ביותר.
בעגבניה ופלפל – עלה 4 או 5 מהקדקד.
בתירס (בעונה) – בודקים צמחים שלמים או עלה מול קלח. בסיום העונה, לפני קציר, בודקים 20 ס”מ התחתונים של הקנה (הגבעול) לבחון אם הדישון היה תקין במהלך העונה.
תלתן – 15 ס”מ העליונים של הצמח.

לרוב, המשותף לכל הגידולים והאיברים הנבדקים הוא שבכולם תנועת נוטריינטים אינטנסיבית במהלך הגידול והם מראים תמונה אמיתית של מצב הצמח מבחינת הזנה.

1. © 2013 Laboratory Management Partners, Inc. All rights reserved.
2. http://www.extension.umn.edu/cropenews
3. המלצות דישון בפרדס לפי ניתוח תוצאות בדיקות עלים. שה”מ שירות שדה, שה”מ הדרים, מנהל המחקר גילת. 2013
4. http://southeastfarmpress.com/orchard-crops/tissue-testing-helps-fine-tune-strawberry-fertilization