התמר (Phoenix Dactylifera), מוכר יותר בשם Date Palm, והוא משתייך למשפחת הדקליים Arecaceae שהן אחת המשפחות הגדולות בעולם הצומח. מעט זנים מהמשפחה הסתגלו לתנאי יובש וחום אותם מגדלים בארץ, רוב בני המשפחה הם צמחים טרופיים.

מקור הצמח ממזרח התיכון ומדרום מערב אסיה. בראשית ההתיישבות בארץ בעיקר באזור העמקים (עמק הירדן, עמק המעינות עמק חרוד) החלו בנטיעות עצי תמר של זנים לחים: חיאני, חלאוי, רודראוי, זהידי. ובשלבים מאוחרים יותר גם ברהי, דרי ואמרי. בשנות ה-60 החלו בנטיעות זנים יבשים ולחים למחצה כמו: דקל, נור ומג'הול שהפך לזן העיקרי.

לפי מפקד עצי התמר לשנת 2016 סה"כ נטועים עצי נקבות כ-53,300 דונם מהם כ-37,500 דונם בוגרים וכ-15,800 דונם, בנוסף כ-1,000 דונם עצי זכר. עצי המג'הול כ-39,400 דונם, כ-73% מכלל מטעי התמרים. עיקר המטעים בבקעת הירדן כ-20,040 דונם, הערבה כ-14,400 דונם ובעמק המעיינות כ-9,800 דונם.

דישון מטעים מבוגרים

ההמלצות לדישון מבוססות על צריכת הגידול ועל יעילות הדישון בהתאם לתגובת יסודות ההזנה בתמיסת הקרקע והסעתם בקרקע בהתאם לממשק ההשקיה. לעץ תמר מקובל להעריך את צריכת יסודות הזנה לשנה:

  • חנקן צרוף – 1.0 ק"ג
  • זרחן צרוף – 0.33 ק"ג
  • אשלגן צרוף – 1.5 ק"ג

עבור דונם לשנה:

  • חנקן צרוף – 12.3 ק"ג
  • זרחן צרוף – 4.0 ק"ג (תחמוצת זרחן 9.2 ק"ג)
  • אשלגן צרוף – 18.5 ק"ג (תחמוצת אשלגן 22.2 ק"ג)

המלצות הדישון (שה"מ) לדונם לשנה:

  • חנקן צרוף – 40-30 ק"ג
  • זרחן צרוף – 6.0 ק"ג (תחמוצת זרחן 13.8 ק"ג)
  • אשלגן צרוף – 42 ק"ג (תחמוצת אשלגן 50.4 ק"ג)

ההמלצות גבוהות פי 2.5-3 מצריכת הגידול  בהנחה יעילות דישון של כ-30-40%, נובע בעיקר מחשש שטיפה מבית השורשים בגלל כמויות המים הגדולות המומלצות להשקיה.

מומלץ לחלק את הדישון לשני מועדים:
מועד ראשון – 80% מהכמות העונתית (חנקן 28 ק"ג\דונם) להתחיל את הדישון מתחילת חודש מרס בערבה ובצפון ים המלח, ומחודש אפריל בצפון הבקעה ועמק בית שאן עד לשלב של החלפת צבע בפרי, כ-5 חודשי דישון (כ-20 שבועות דישון).

  • תמיסת דשן מומלצת עילית 6-1-9 או 6-2-9 כ- 460 ליטר\דונם (23 ליטר\שבוע)
  • תמיסת דשן מומלצת טוב 7-1-11 או 7-2-11 כ- 420 ליטר\דונם (21 ליטר\שבוע)

מועד שני – 20% מהכמות העונתית (חנקן 7 ק"ג\דונם) לאחר גדיד כ-2 חודשי דישון (כ-8 שבועות דישון).

  • תמיסת דשן מומלצת עילית 6-1-9 או 6-2-9 כ- 115 ליטר\דונם (15 ליטר\שבוע)
  • תמיסת דשן מומלצת טוב 7-1-11 או 7-2-11 כ- 420 ליטר\דונם (13 ליטר\שבוע)

יתכנו הרכבי דשן אחרים בהתאם לתוצאות בדיקות עלים ואיכות מי ההשקיה.  במקרים של אשלגן גבוה שימוש תמיסות דשן כמו 8-1-8, 10-1-5, במקרים של זרחן גבוה שימוש בתמיסות דשן ללא זרחן.
ניתן לחסוך בכמות הדשן עד כ-10% על ידי ממשק  דישון כמותי, ישום כמות הדשן הנדרש בהדשייה בשליש האחרון של ההשקיה. ההדשייה בממשק דישון יחסי בזבזנית, במיוחד בכמויות המים הגדולות שניתנות לתמרים.
כמו כן ניתן לחסוך בדשן על ידי ממשק השקיה מבוקר על ידי טנסיומטרים דיגיטליים, בו ניתן להשקות לעומק הרטבה מתוכנן ללא שטיפת מים ודשן לעומק החתך.
בהשקיה במי קולחים יש לבצע במהלך העונה בדיקות לתכולת יסודות ההזנה כדי לתכנן את הדישון הנדרש. בדרך כלל בגלל כמויות המים הגדולות בהשקיית התמרים, כמות יסודות ההזנה הניתנת במי ההשקיה במהלך העונה גדולה מהכמות הנדרשת לדישון ואין צורך בתוספת דשן. יתכן ויידרש דישון בתחילת העונה כאשר כמות המים להשקיה באביב המוקדם קטנה ואינה מספיקה לכמות יסודות ההזנה הנדרשים. מומלץ בחלקות המושקות במי קולחים להשתמש במשאבי תמיסת קרקע כדי לעקוב אחר רמת החנקן בתמיסת הקרקע באזור בית השורשים.

דישון מטעים צעירים

החל מגיל שנתיים מומלץ לדשן חנקן בכמות של 7 ק"ג\ד' לעונה, כל שנה נוספת להוסיף חנקן כ-4 ק"ג\ד' לעונה.

ירון יוטל, אגרונום ראשי
נייד: 054-4361155
yaron@deshengat.co.il