יישום ישיר לקרקע

ריסוס
מרססים את תמיסת הדשן ("בר", תמיסות חנקניות, תמיסת אשלגן) על פני הקרקע במרססים רגילים, לריסוס תרחיף ה"ענבר" המרוכז נדרש מרסס המותאם ליישום הדשן. לאחר מכן יש להצניעו סמוך למועד היישום (רצוי תוך 48 שעות) ע"י דיסקוס, מתחחת או קילטור. קיימים כלים שבמהלך אחד מבצעים ריסוס והצנעה, כמו בדיסקוס, מתחחת ובקלטרת עם מוט ריסוס לפני הכלי המצניע. דשן חנקני בלבד המרוסס על פני השטח, ניתן להצניע ע"י השקיה בהמטרה, קוונוע או גשם.

הזרקה לקרקע
מיקום תמיסת הדשן בפס בשורת הגידול (לפני שתילה /זריעה) או בסמוך ע"י מדשנת סיכות המיועדת להזרקת התמיסה לקרקע. בשיטת היישום בהזרקה בפס ניתן למקם את הדשן בקרקע בעומק ובמרחק הרצוי בהתאם לסוג הגידול ושיטת ההשקיה בחלקה.
שיטת ההזרקה בפס טובה ביותר לגידולי שורה, מיקום הדשן במרוכז בסמוך לצמח במרכז בית השורשים הפעיל מייעל את זמינות יסודות ההזנה לצמח. בניסויים רבים הוכח שניתן לחסוך לפחות 20% עד 30% מכמות יסודות ההזנה (במיוחד בזרחן ואשלגן) הניתנים לגידול בהשוואה לפיזור על פני השטח ולהשיג יבול דומה. לחילופין, בכמות זהה של דשן בפיזור בהצנעה בפס ניתן להגיע אף ליבול גבוה יותר.
כיום נהוג גם בגידולי שטח (פלחה בעיקר) להזריק לקרקע תמיסת דשן בעזרת ארגז מחליק מצניע, ארגז עם התקן מיוחד להחדרת הדשן בסיכות במרווחים צפופים מגידולי השורה (20-30 ס"מ בין הסיכות).

זילוף
שיטת הזילוף הינה דרך פשוטה ליישום תמיסת הדשן בפס הזריעה בשפיכה דרך קנקני מכונת הזריעה ללא לחץ בצינוריות. תוך כדי זריעה הזילוף מבטיח זמינות מכסימלית של יסודות המזון לצמח הנובט. יש להזהר ממתן דשן בכמות גדולה בפס שעלולה לגרום לנזק המלחה לנבט הצעיר.

לתשומת לב!
בדישון דרך מרסס או מצנע סיכות מותר להשתמש אך ורק בתמיסות דשן שאינן קורסיביות: תמיסות חנקניות ותמיסות "בר" או תרחפי "ענבר".

שילוב הדשן במי ההשקיה - הדשיה (Fertigation)

שיטת ההדשייה הנפוצה ביותר ליישום דשן נוזלי. הדשן הנוזלי מוזרק לתוך מי ההשקיה, מתערבב עם המים הזורמים דרך אביזר ההשקייה אל הקרקע.
יישום הדשן דרך מי ההשקיה הינה שיטת הדישון היעילה ביותר בגידולים מושקים, בייחוד כאלו המושקים בטפטוף והתזה. קיימים מספר סוגים של מתקנים לשילוב הדשן במי ההשקיה.

דוד דישון בזרימה עוקפת
התקן הדישון הפשוט והנפוץ בחקלאות, מיכל לתוכו מכניסים מנת דשן מדודה (נוזלי, מוצק) הנסגר הרמטית. מיכל המתכת עמיד ללחץ המים במערכת ההשקיה, מחובר לקו המים בצינור כניסה המזרים מים לתחתית הדוד, ובצינור יציאת תמיסת הדשן מחלקו העליון של הדוד. בין שתי נקודות הכניסה והיציאה על קו המערכת מפריד ברז סניקה שעל ידי סגירתו החלקית נוצר מפל לחץ הגורם לזרימת כמות מים מסוימת מהקו הראשי דרך הדוד. תמיסת הדשן בדוד נמהלת במים ומוחדרת לתוך הקו הראשי בריכוז הולך ופוחת, בכמות מים של חמישה נפחי דוד מוזרקת כל כמות הדשן מדוד הדישון. שיטה זאת מאפשרת דישון כמותי בלבד, ניתן לשלוט בקצב ההחדרה על ידי סגירת ברז הסניקה.

משאבת ונטורי
משאבת דשן היונקת תמיסת דשן ממיכל פתוח לתוך מי ההשקיה, מותקנת על קו המים הראשי או כעוקף. עיקרון פעולת משאבת הונטורי יצירת תת לחץ המנוצל לשאיבת תמיסת הדשן. במשאבה קטע צינור שקוטרו צר מאוד יחסית לקוטר הצינור הראשי, בו חלה עליה משמעותית במהירות זרימת המים הגורמת להיווצרות תת-לחץ.
משאבת הדישון גורמת להורדת לחץ המים במערכת כ-30%, לכן בהתקנת המשאבה כעוקף נדרש ברז שניקה בקו הראשי, בין צינור הכניסה והיציאה מהמשאבה, או לחילופין בוסטר שיעלה את לחץ הכניסה למשאבה. שימוש במשאבת ונטורי מאפשר דישון יחסי רציף בריכוז אחיד, או לחילופין דישון כמותי ע"י הכנסת כמות מדודה של תמיסת דשן למיכל הדישון הפתוח.

משאבות הזרקה
משאבות ההזרקה מיועדות להחדרת תמיסת הדשן למי ההשקיה בלחץ הגבוה מהלחץ העובר בקו המים, קיימים סוגי משאבות שונים אשר דרך הפעלתם שונה לביצוע ההזרקה. נהוג לחלקם לשלוש שיטות הפעלה:

משאבות הידראוליות
משאבות הידראוליות המונעות ע"י לחץ המים במערכת ההשקיה, מבצעות יניקת דשן ממיכל פתוח והזרקתו בלחץ גבוה לקו מי ההשקיה הראשי. נפוצות בשימוש בשדות פתוחים בהם אין מקור אנרגיה להפעלת משאבות. ניתן להתאים לדישון יחסי או כמותי.

משאבות המונעות ע"י כוח הנעה
משאבות המונעות ע"י כוח הנעה משאבות עם מנועי דלק או מנועים עם כח העברה חיצוני (PTO- טרקטור). נפוצים לשימוש במכוני מים או כמשאבות ניידות על גבי טרקטור במקומות בהם נדרשת הזרקת דשן מקומית בראשי מערכת בחלקות שונות. במשאבות ההזרקה קל לקבוע את מנת הדשן, לבצע דישון יחסי בין הדשן למים וכן קל לקבוע את עיתוי הזרקת הדשן במהלך ההשקיה.

משאבות חשמליות
משאבות חשמליות מבצעות יניקת תמיסת דשן ממיכל פתוח ומזריקות אותה למערכת ההשקיה בלחץ הגבוה מלחץ המים בקו ההשקיה. להפעלת משאבות אלו נדרש מקור חשמל, לכן נפוצות בשימוש במכוני שאיבה, ובראשי מערכת בחממות בהן יש מקור חשמל קבוע.
ניתן להתאים לדישון יחסי או כמותי.

הערה:
הגדרה של "שאיבה ממיכל פתוח" מתייחסת למיכל שאינו נדרש לעמוד בלחץ כמו דוד הדישון, חובה לשמור את המיכל סגור עם מכסה לשמירת ניקיון הדשן במיכל.

ריסוס עלוותי

קיימים מספר סוגים של דשן נוזלי שניתן לרססם על פני העלווה, לאחר מיהול מתאים והוספת חומר משטח. בריסוס עלוותי ההזנה היינה ישירה ובדרך כלל התגובה מהירה של הגידול. דישון עלוותי מיועד בדרך כלל לתיקון מחסורים של יסודות המיקרו או להשלמת מחסורים ביסודות מקרו, זאת בתנאים בהם קיימות מגבלות לקליטה דרך מערכת בית השורשים.

לתשומת לב!
ריסוס עלוותי של הדשן הנוזלי חייב להיעשות בדייקנות ובזהירות מירביים, כדי שלא לגרום נזקים לצמח.
לפני ביצוע הריסוס יש לבדוק תגובת הצמחים לריסוס בריכוז הרצוי בקטע קטן. במידה ולאחר מספר ימים לא נצפה נזק, ניתן לרסס את כל החלקה.

בדישון ראש בגידול חיטה מקובל לרסס תמיסת אוראן 32% או תמיסת אוריאה 21% בעזרת מרסס מהקרקע או ממטוס, כאשר יש צורך לדשן בחנקן תוך כדי גידול בעונת החורף. לאחר ביצוע הריסוס ניתן לראות צריבות קלות המופיעות על פני העלים, אך נעלמות תוך מספר ימים ואינן גורמות נזק לצמח. תמיסת אוראן מעט צורבנית יותר מתמיסת אוריאה, מומלץ בזמן הריסוס שהעלוה תהיה עם רטיבות נמוכה להפחתת עוצמת הצריבות.

אזהרה: אין החברה אחראית לנזק אשר יגרם כתוצאה משימוש בסוגי דשן מתוצרתה בריסוס עלוותי ואין בהנחיות אלו משום המלצה כלשהי.