התפוח שייך למשפחת הוורדניים, ת"ת משפ' התפוחיים. התפוח התרבותי משויך לרוב למין Malus domestica Borkh. הגדל בר ביערות נרחבים בדרום קזחסטאן. בימינו קיימים עוד מינים בוטניים שמקורם באירופה.
בחצי הכדור הצפוני התפוח גדל בין קווי הרוחב 33 עד 55. קו הרוחב 33 נחשב כגבול לגידול מסחרי של התפוח, עקב דרישות הצינון הניכרות של המין לקבלת התעוררות טובה של הפקעים באביב.

תפוחים

תנאי גידול:

באזור מוצאו גדל התפוח בתנאים של pH חומצי יחסית, אך הוא מסתגל בקלות רבה לתנאי קרקע מגוונים.
חורף מתון מדי מהווה מכשלה לגידול נאות היות והוא אינו מספק לגידול את מנות הצינון הדרושות. מאידך, חורף קשה מדי עלול לסכן את חיי העץ. טמפרטורות קיצוניות בחורף ובקיץ מהוות בעיה במהלך הגידול.
בתנאי ממשק מתאימים ותוך ירידה הדרגתית של הטמפ', התפוח יחזיק מעמד גם בטמפ' של 25- מעלות. טמפ' קרקע אופטימלית לתפוח היא כ-25 מעלות.
לאקלים של צפון הים התיכון ישנה עדיפות בגידול תפוח בגלל מספר סיבות: קיץ ארוך יבש וחם, יחסית, חורף קר ללא טמפ' שמהוות סיכון לגידול והמשקעים מרוכזים לרוב בתקופת החורף.

מורפולוגיה:

התחלת הלבלוב בתפוח בראשית פברואר (בעיקר בזנים מקומיים) עד לאמצע אפריל.
הפרי גדל על דרבנות: הדרבן – ענף קצר ועבה מאוד , בד"כ דרבן הנושא פרי שנה אחת – יצמיח בשנה שאחרי זרד קצר של עלים, ורק בשנה אחרי (או אף מאוחר יותר), יישא שוב פרחים.
התמיינות פקעי הפרי חלה על פי רוב ביוני – יולי.
ההבשלה – בהתאם לזנים – מסוף מאי ועד לאוקטובר.
בפירות התפוח נפסקת חלוקת התאים מוקדם, עד שלושה שבועות לאחר חנטה, וכל גדילה נוספת של הפרי נובעת מגדילת התאים.
השלכת בארץ מתאחרת בגלל האקלים החם ומרובה השמש, ונמשכת עד לסוף דצמבר.

הזנה מינרלית:

חומציות הקרקע האופטימלית לגידול התפוח הוא 6-6.5 .גם בתחום pH רחב יותר של 5.5-7.5 אין לתפוח בעיות קליטה והזנה. רוב הקרקעות בארץ הן בסיסיות pH 7-7.5 .להוציא את רמת הגולן שם ה- ph הוא 6-6.5.
בקרקעות הבסיסיות רצוי להשתמש בדשן המכיל אוריאה או אמון להורדת ה- pH סמוך לשורש,. דישון מתבצע ברובו בהדשייה- דישון דרך מערכת ההשקיה בתמיסות דשן טוב או עילית גפרתית.
אבחון מחסורים של המצב התזונתי במטעי תפוח, נעשה באמצעות בדיקות קרקע ובדיקות צמחיות.
בדיקות קרקע מצביעות על זמינות היסודות בקרקע אבל לא בהכרח על קליטתם בפועל.
בדיקות צמחיות- בדיקות עלים הנוהל המקובל בתפוח הוא לדגום עלים חד שנתיים מאמצע ענפי צימוח מהיקף העץ, בתקופה שבין אמצע יולי לאמצע אוגוסט. לייצוג נאות של המטע יש לדגום 100 עלים מ-25 עצים.

צריכת יסודות הזנה לדונם תפוח לעונה

N- 4.8 ק"ג \ד', P205- 0.8-1 ק"ג \ד', K2O- 7-10 ק"ג \ד', Ca- 5.6-9 ק"ג \ד', Mg- 2.2-3.6 ק"ג \ד', S- 4.8 ק"ג \ד', (אברי צור: גידול התפוח. בהוצאת המועצה לייצור ושיווק פירות. תל-אביב . 2000).

בהכנת תכנית הדישון למטע התפוח יש לקחת בחשבון האם מתוכנן לאחסן את הפרי לתקופה ארוכה לאחר קטיף, האם הזן רגיש לעודפי חנקן, באם הזן בכיר או אפיל. ועוד…
באביב המוקדם רצוי לדשן באמון אביבי (תמיסת דשן חנקני מעושרת בברזל), להשלמת חנקן שנשטף עם גשמי החורף ולמלא מצבורי ברזל ללבלוב בריא ללא כלורוזה.
בדרך כלל נהוג לאחר בדישון האשלגן כדי לאפשר קליטת סידן טובה בשורשי העץ. מומלץ לדשן בדשני טוב, הרכב הדשן ייקבע לפי בדיקות העלים.
בסתיו על פי בדיקות העלים יקבע הצורך בדשן לאחר קטיף, במחסור נדרש לדשן בהתאם לבדיקות, צריך לזכור שתחילת הלבלוב באביב היא ממאגר חומרי ההזנה שנצברו בגזע במהלך העונה שעברה.

להכנת תכנית המתאימה ניתן לפנות לאגרונום דשן גת.

מיכל כנות, אגרונום
נייד: 054-4361156
michal@deshengat.co.il