גידול הגפן בארץ היינו אחד הגידולים המאפיינים את האזור מאז ימי האדם הקדמון, עדות לכך נמצאו בשרידי כדי יין מלפני 3000 שנה ויותר באזור השפלה. בתולדות עם ישראל בארץ מוזכר הכרם כגידול המעיד על פוריות ושורשיות. בראשית ההתיישבות בארץ בשלהי המאה ה- 19 הוקמו המושבות החקלאיות על בסיס כרמים ויקבי יין, מאז הענף הכרם התפתח בכל האזורים בארץ ועומד היום על כ- 80,000 דונם. שטח גידול גפני מאכל כ- 25,000 דונם, כ- 60% מהגידול באזור השפלה וכ- 20% באזור הבקעה שרובו מיועד ליצוא. שטח גידול גפני היין כ- 55,000 דונם, המרוכזים בעיקר בשלשה אזורי גידול בשפלה, באזור זיכרון- בנימינה ובאזור רמת הגולן – גליל.
ביובל השנים האחרונות ענף הגפנים עבר שינויים מהותיים. בענבי מאכל פותחו זנים חדשים בעיקר חסרי חרצנים, זנים בכירים בעלי תקופת גידול קצרה משלב לבלוב לבציר, וכן כנות יעילות לתנאי קרקעות גיריות ותנאי מליחות. בענף ענבי היין בנוסף לטיפוח הזנים, שיטת הגידול עברה מהפך לכרמים לבציר ממוכן, בהם יש לרסן את צימוח הנוף, וכן גידול לפוטנציאל יבול נמוך להשגת פרי איכותי לתעשיית היין. כמו כן, פותחו שיטות גידול בחממות לקבלת יבול מחוץ לעונה.
בעשור האחרון המלצות הדישון גם הם עברו שינויים משמעותיים במיוחד בכמויות החנקן שהופחתו בכ- %50. הוגבר הדישון בזרחן להגדלת חיוניות הפריחה והחנטה וכן הקפדה על דישון באשלגן להשגת איכות פרי טובה יותר. בכל אזור פרוטוקול הדישון שונה בהתאם לסוג הקרקעות, עונת הגידול ופוטנציאל היבול המתוכנן. ממשק הדישון המיטבי בכל אחד מהזנים באזורים השונים עדיין בתהליך למידה ושיפור עם צבירת המידע מבדיקות פטוטרות עלים וקרקע בהתאם ליבול ואיכות.

בכל ממשקי הדישון יש כללים בסיסים שרצוי להקפיד:

חנקן – כמות החנקן לעונה בתחום 7- 16 ק"ג\ד'. הבדלים הנובעים בעיקר מפוטנציאל היבול המתוכנן. בגפני מאכל לייעוד שווקי הפרי יש משמעות, בענבים המיועדים ליצוא חשוב גודל גרגר גדול ולכן מתוכנן פוטנציאל יבול כ-2 טון לדונם מנת החנקן המומלצת 9-12 ק"ג\דונם בזנים בכירים ועונתיים בהתאמה. בכרם המיועד לשוק המקומי בו לגודל הגרגר אין משמעות יבול מתוכנן מעל 3 טון לדונם מנת החנקן המומלצת 9-12 ק"ג\דונם.
בגפני יין כמות החנקן בהתאם ליעוד הענבים לאיכות היין, בענבים המיועדים ליין איכותי היבול כ-1 טון לדונם מנת החנקן המומלצת 6-7 ק"ג\דונם. בענבים המיועד ליין שולחני בו יבול מתוכנן לכ-3 טון לדונם מנת החנקן המומלצת 12- 14 ק"ג\דונם. מקובל לחלק את מנת הדשן ל- 2/3 לפני הבציר והיתרה כדישון מאוחר לאחר הבציר.
מומלץ לדשן מנה ראשונה 1 ק"ג\דונם חנקן (אמון חנקת \אוראן) עם תוספת ברזל פרוגת כ-5 ליטר\דונם.
זרחן – מומלץ לדשן במנה של 3-5 ק"ג\דונם תחמוצת זרחן עד שלב הבציר, המנה הגבוהה בקרקעות גיריות.
אשלגן – מומלץ לדשן במנה של 15-20 ק"ג\דונם תחמוצת אשלגן במהלך העונה. רצוי לחלק את מנת הדשן למשך כל עונת הדישון ובכך לשפר את תנועת האשלגן לעומק החתך, המנה הגבוהה בפוטנציאל יבול גבוה.
במהלך העונה מומלץ להשתמש בתמיסת דשן מורכב "טוב" או "עילית", עד שלב בציר דשן ביחס של N:P:K 2:1:3 או 2:1:2 (בהתאמה), לאחר בציר ביחס של N:P:K 2:0:3 או 2:0:2.
מומלץ לבצע בדיקות פטוטרות וטרף בזמן הפריחה, בהתאם לתוצאות ניתן לבצע שינויים עד לבציר. במידה ולא נלקח דיגום בדיקות פטוטרות וטרף בזמן הפריחה מומלץ לבצע ערב בציר (בהתאם להמלצות), התוצאות יאפשרו לתכנן את כמויות הדשן לדישון לאחר בציר ולעונה הבאה.

ניתן לקבל סיוע מקצועי מצוות האגרונומים בדשן גת.

ירון יוטל
אגרונום ראשי דשן גת
054-4361155
yaron@deshengat.co.il

ענבים