הבצל מבחינה בוטאנית שייך למין Allium cepa, סוג Allium, משפחה Liliaceae, בת-מחלקה חד-פסיגיים (Monocotyledoneae).
בצל הגינה הוא מראשוני הצמחים שתורבתו במערב אסיה לפני כ-7,000 שנה, מוצאו כנראה מאזור איראן, מערב פאקיסטאן עד אזור ההרים צפונה, השתרע ממערב לסין, בין המדבריות שממזרח לים הכספי. הבצל מוזכר בתנ"ך בתקופת יציאת מצריים, בימי בית שני, במשנה ובתלמוד. הבצל נמצא כאחד היעילים ביותר מבחינת ערך מזוני, החלק האכיל הוא הגלדים והעלים המעובים והירוקים היוצאים ממנו, משמש למאכל חי, מבושל ומיובש.
מועדי הזריעה בהתאם לזנים: זנים חורפיים – זורעים במחצית השנייה של חודש נובמבר. זנים קייציים- זורעים מינואר עד מרץ. שתילים ובצלצלים נהוג לשתול מסוף חודש דצמבר עד סוף חודש ינואר. בצל ירוק ניתן לשתול כל השנה.

שדה בצל

המלצות לדישון

המלצות כלליות לכמות יסודות הזנה הנדרשות לדישון הגידול:
חנקן כ-30-35 ק"גד', זרחן צרוף –כ- 4-7 ק"גד' (תחמוצת זרחן 9-16 ק"ג/ד'), אשלגן צרוף כ- 35-40 ק"גד' (תחמוצת אשלגן 42-48 ק"ג/ד').
בפועל 1 טון יבול מכיל: חנקן כ-2.5 ק"ג זרחן צרוף כ-1 ק"ג (תחמוצת זרחן 2.3 ק"ג), אשלגן צרוף כ- 3 ק"ג (תחמוצת אשלגן 3.6 ק"ג).
ב- 8 טון יבול לדונם צריכת הגידול: חנקן כ-20 ק"ג זרחן צרוף כ-8 ק"ג (תחמוצת זרחן 18.4 ק"ג), אשלגן צרוף כ- 24 ק"ג (תחמוצת אשלגן 3.6 ק"ג).

בפועל המלצות לדישון גדולות ב 50% מצריכת הגידול ביבול 8 טוןד' (יבול גבוהה). ניתן לערוך תוכנית דישון יעילה וחסכונית לעונה בהתאם לכמות היבול הצפוי. מומלץ לבצע בדיקות פוריות קרקע לצורך חישוב כמות יסודות ההזנה הנדרשים להשלמת המחסורים . סוגי הדשן יקבעו בהתאם לשיטת ההשקיה ואמצעי הדישון המצויים בידי המגדל.

דישון יסוד – ההמלצות לפזר קומפוסט (בקרעופות) כ-3 עד 4 מ"קדונם, בד"כ מתעלמים מתרומתם לחומרי ההזנה בקרקע, בפועל ניתן להפחית ממנת הדישון הנדרשת.
לפני זריעה – בקרקעות סיאניות עד חרסיתיות – פיזור על פני הערוגה הצנעה בתיחוח.

זרחן – הערך הרצוי לפי בדיקות קרקע לזרחן בשיטת אולסן – 25 ח"מ ,או 30 ח"מ בקרקעות גיריות.
כאשר תוצאות הבדיקה נמוכות מערכי הסף , על כל 1 ח"מ מחסור בזרחן בבדיקת אולסן נדרש לדשן:
בפיזור על פני הערוגה 1.8-2.0 ק"ג \ד' כתחמוצת זרחן , שווה ערך דשן מ.א.פ. 3.6-4 ק"ג\דונם.
בהדשייה במערכת טיפטוף (2-3 שלוחות לערוגה ) בזמן הנבטה 1.0-1.2 ק"ג \ד' כתחמוצת זרחן, שווה ערך ל- 1- 1.2 ליטר חומצה זרחתית.

אשלגן – הערך הרצוי לפי שיטת בדיקות האשלגן בקרקע:
אשלגן במיצוי עיסה הרוויה ערך הסף נקבע במדד ΔF 3200-, או PAR 0.113,
אשלגן במיצוי ב – 2CaCl ערך הסף נקבע 80- 90 מ"ג\ק"ג (כ- 12- 13 מ"ג\ליטר), כאשר תוצאות הבדיקה נמוכות מערכי הסף בקרקעות כבדות מומלץ ביישום מכאני בלבד:
בפיזור דשן על פני השטח והצנעה לפני זריעה – במחסור קטן כמות הדשן הנדרשת כתחמוצת אשלגן 30 ק"ג \ד'( אשלגן כלורי 50 ק"ג\דונם), במחסור גדול 50 ק"ג\ד', אשלגן כלורי כ- 80 ק"ג\דונם.

חנקן – ההמלצה המקובלת לדישון יסוד של 10 ק"ג\ד' חנקן צרוף, ניתנת כאוריאה 20 ק"ג\ד'. בהשקיה בקונועים או המטרה ניתן לפזר במדשנת צנטריפוגלית או פניאומאטית להצניע בדיסוק או בהשקיית הנבטה.
בחודש הראשון הגידול צורך 2-3 ק"ג\ד' חנקן צרוף, ללא ספק דישון של 10 ק"ג\ד' חנקן ביסוד מנה גבוהה מצרכי הגידול, לכן ניתן להסתפק גם בכמות של 4-5 ק"ג\ד' חנקן צרוף .

דישון ראש

חנקן – בדרך כלל הדישון היחיד שניתן במהלך עונת הדישון כ- 25-20 ק"ג\ד' חנקן צרוף , החל משבועיים מנביטה ועד שלב מילוי הבצל (50% צניחת נוף) כ- 6-7 שבועות דישון.
הדישון היעיל ביותר בהדשייה חנקן כ- 3-3.5 ק"ג\ד' בשבוע, דישון באוראן 32% כ- 7.2-8.4 ליטר\ד' לשבוע. ניתן לביצוע בטיפטוף וגם בהמטרה ובקונועים.
באזורים גשומים במהלך החורף ניתן לנצל את הגשם להצנעת החנקן, מקובל לפזר מהאוויר במטוסים או במדשנת צנטריפוגלית במידה וניתן לעלות על השטח. מקובל לפזר כ- 5-6 ק"ג \ד' חנקן צרוף בכל יישום, שווה ערך ל 11-13 ק"ג\ד' אוריאה מוצקה.

בקרקעות קלות ניתן לדשן בטיפטוף דשן נוזלי מורכב כמו תמיסת דשן טוב או עילית בהרכבים כמו 6-2-9 עד שלב תחילת התבצלות ולסיים עם מנת חנקן הנותרת באוראן.

ניתן להיעזר בצוות האגרונומים בדשן גת לתכנון ממשק דישון יעיל וחסכוני.

ירון יוטל, אגרונום ראשי
נייד: 054-4361155
yaron@deshengat.co.il