כללי

שטחי הגידול של הבננות בישראל עומדים כיום על כ 26 אלפי דונמים. המשק הקיבוצי בהיקף של כ 20 אלפי דונמים והמשק הפרטי בהיקף של כ 6 אלפי דונמים. אזורי הגידול העיקריים המתאימים לגידול זה – אזור החוף בגליל המערבי, חוף הכרמל וסובב כנרת. משק הבננות הינו "סגור" ברמה של המדינה, כולל אוכלוסיית עזה והגדה, בגדול אין יבוא או יצוא של בננות אל ומהארץ.

שינויים אגרוטכניים

בעשור האחרון עברו מטעי הבננות 3 שינויים אגרוטכניים משמעותיים:

  1. מעבר לגידול בבתי רשת – המטע פחות רגיש לפגעי מזג האוויר ויוצא מהחורף במצב טוב בהרבה ממטע פתוח. חל שיפור בכל המדדים של יבול ואיכות הפרי, כמו כן חיסכון במים (ובכסף).
  2. מעבר להשקיה במים מושבים בחלק נכבד מהשטחים בגליל המערבי ובחוף הכרמל – עם המים המושבים מגיעים חומרים שאינם רצויים לקרקע ולגידול כמו כלור, נתרן ומלחים אחרים, חומר אורגני ומיקרו אורגניזמים. מצד שני, המים המושבים מביאים איתם חומרי הזנה. ברוב המקרים בעונה מקבלים זרחן בעודף ולעומת זאת חנקן ואשלגן בדרך כלל בכמויות שאינן מספקות את כל צורכי הגידול. מערך ההדרכה מעודד בדיקות כמות יסודות ההזנה המתקבלים במים ובהתאם ממליץ ברמה חודשית על ההשלמות הנדרשות בהדשייה. במאזן השימוש במים מושבים רב הנזק על התועלת- חלה הצטברות של זרחן בקרקע אשר מפריע לקליטת מיקרואלמנטים. נגרמת המלחה וניתרון הקרקע אשר יוצרים נזק למבנה הקרקע לטווח ארוך ומאלצים את המגדל לבצע שטיפות להדחת המלחים. החומר האורגני גם הוא משפיע על מבנה הקרקע ויוצר סביבה הידרופובית (דחייה למים) והרטבה לא אחידה של בית השורשים. נדרשת מערכת סינון כבדה וטיפולים בהכלרה והחמצה לשימור מערכת השקיה תקינה.
  3. כניסה של טכנולוגיה לבקרת השקיה (טנסיומטרים אלקטרונים וכד') – במטעים מתרחב השימוש במערכות מקוונות לבקרת השקיה אשר מאפשרות ניטור רציף של רטיבות הקרקע ומדדים צמחיים, מספקות למגדל נתונים מסודרים באופן רציף. המערכות תומכת החלטה שמשפרות את היכולת של המגדל להשקות ולדשן נכון. המערכות הנ"ל מחזירות את עצמן במהירות הן ע"י חיסכון במים והן ע"י שיפור התוצאות המקצועיות/גידוליות. דשן-גת משווקת את מערכת הטנסיומטרים של "מוטס" ומלווה מקצועית על בסיס יומי ושבועי את לקוחותיה.

הזנה

במחקרים שנערכו בשנות התשעים נמצא שבמטע בננות המניב 4 טון לדונם, מוסרים מהשטח עם הפרי : חנקן- 32 ק"ג\ד' (כ 8 ק"ג לטון בננות), תחמוצת זרחן – 6 ק"ג\ד' (כ 1.5 ק"ג תחמוצת לטון בננות), תחמוצת אשלגן- 100 ק"ג\ד' (כ 25 ק"ג תחמוצת לטון בננות), תחמוצת מגנזיום- 14 ק"ג\ד' (קיים בארץ בעודף במי ההשקיה). לאור היבולים המקובלים היום בבתי רשת באזור גליל מערבי ובחוף כרמל\גרנות מנת הדשן הנורמטיבית לעונה לדונם בננות עומדת על 40-10-120 N-P-K. כלומר 40 ק"ג חנקן, 10 ק"ג תחמוצת זרחן ו 120 ק"ג תחמוצת אשלגן.

בקרת הדישון

מעט מאד מגדלים נוהגים לבצע בדיקות עלים מדי שנה ולהתייחס לתוצאות בתוכנית הדישון לעונה העוקבת. בדיקות עלים בבננות סובלות מתנודתיות ובקושי של בחירת חומר צמחי מייצג.

המלצות לדישון

מקובל להתחיל את העונה בהזנה של 10 ק"ג חנקן בגופרת אמון נוזלית ובשילוב של כלאט ברזל נוזלי בתמיסת הדשן – "פרוגת" במנה שוות ערך ל-1/2 ק"ג עד 1 ק"ג כלאט ברזל מוצק. מנה זו נותנת זריקת מרץ טובה והורקת עלים באביב. לאחר מכן עוברים לדשן מורכב בדשן בנוסחה של 4-0-12. ניתן לעשות שימוש במשפחת דישני "עילית" או "טוב", מומלץ להתייעץ עימנו לגבי המשפחה המתאימה לפי תנאי המטע. אבץ – במטעים הסובלים מכלורוזה מתמשכת עקב גיר גבוה וקרקע לא פורייה מצאנו בשנים האחרונות שטיפול בכלאט אבץ "אבץ-גת" המשולב בדשן הנוזלי בכמות קטנה אך רציפה לאורך העונה נותן תוצאה טובה של הורקת המטע. יתכן וקיימים מחסורי אבץ סמויים כאשר הטיפול באבץ-גת במקרים אלו מוכיח את עצמו , לא פחות מטיפול חוזר בכלאט ברזל. (הדברים נכתבים בהסתייגות כיוון שלא נעשה ניסוי מסודר להוכחתם).

מחקר עדכני

בעקבות השינויים שעברו על הענף בשנים האחרונות התעוררו סימני שאלה לגבי רלוונטיות הידע ופרוטוקול הגידול הקיים בתחום ההשקיה וההזנה של מטע הבננות. לקבלת המלצות לדישון יעיל וחסכני בהתאם לבדיקות פוריות הקרקע\עלים ואיכות המים, אגרונום דשן גת באזור לשרותך.

שחר תבור
אגרונום
054-4361149
shachar@deshengat.co.il

banana