קבלת ייעוץ אגרונומי והצעת מחיר

עקרונות דישון בגידול כותנה

גידול הכותנה מהווה אתגר מקצועי למגדלים,בו לכל מהלך אגרוטכני בשדה ולממשק ההשקיה והדישון השפעה מידית על פוטנציאל היבול והאיכות. בעבר הגידול היה מעל 50% משטחי השלחין במחזור הזרעים בגידולי השדה, אך הצטמצם בצורה משמעותית עקב התחרות ומחיר הסיבים הנמוך בשוק העולמי ועלויות הגידול שעלו. בארץ היקף שטחי הכותנה כ- 85000 ד' : בצפון כ- 35,000 ד', בדרום כ- 48,000 ד' , כאשר המינים ארוכי הסיב הפכו לעיקריים , הפימה ברב המזרעים וזן המכלוא אקלפי כ- 15% משטחי הכותנה .
הכותנה הוא ממשפחת החלמיתיים (Malvacea) מסוג Gossypium linn, והמינים הנפוצים בארץ פימה ((G. barbadense, בעבר אקלה) (G. hirsutum וזן המכלוא ביניהם אקלפי.
הגידול מתאפיין בעונת גידול ארוכה (180-190 יום) עם יכולת יצור יבול סיביים כ- 180 -240 ק"ג\ד. לשלבי התפתחות הכותנה חשיבות רבה בקצב קליטת יסודות ההזנה

איור -1: 35-40 יום מנביטה- שלב נביטה עד התמיינות כפתור ראשון, התפתחות השורשים נמרצת, צימוח הנוף איטי, הצמח קולט כ- 5% מצריכת החנקן זרחן ואשלגן לעונה.
60 – 35 יום מהתמיינות כפתור ראשון לתפרחת פרח ראשון- צימוח וגטטיבי איטי. הצמח קולט כ- 25% מצריכת החנקן, כ- 20% מצריכת הזרחן וכ- 25% מצריכת אשלגן לעונה. עד שלב זה הצמח צובר כ- 20% ממשקל החומר היבש הצמחי.
100 – 60 יום מפרח ראשון עד פתיחת הלקט ראשון – צימוח וגטטיבי נמרץ הצמח קולט כ- 80% מצריכת החנקן, כ- 75% מצריכת הזרחן ו כ- 85% מצריכת אשלגן לעונה. עד שלב זה הצמח צובר כ-75% ממשקל החומר היבש הצמחי .
100 – 60 יום מפרח ראשון עד פתיחת הלקט ראשון – צימוח וגטטיבי נמרץ הצמח קולט כ- 85% מצריכת החנקן, כ- 75% מצריכת הזרחן ו כ- 90% מצריכת אשלגן לעונה. עד שלב זה הצמח צובר כ-75% ממשקל החומר היבש הצמחי .
120 – 100 יום מפתיחת הלקט ראשון עד 50% הלקטים פתוחים- צימוח מתון הצמח קולט 100% מצריכת החנקן, 100% מצריכת הזרחן ו 100% מצריכת אשלגן לעונה. עד שלב זה הצמח צובר 100% ממשקל החומר היבש הצמחי 150 – 120 מ- 50% הלקטים פתוחים עד קטיף- אין צימוח ואין קליטת יסודות הזנה, הצמח מבצע העברת חנקן זרחן והאשלגן מהעלים אל הזרעים והסיבים.
שלב הקטיף נקבע כאשר כ- 90% מהלקטים נפתחו והכותנה עברה שילוך כפי שנדרש.

קצב צריכת יסודות ההזנה תלוי בשלבי הגידול, אשר שונים במשכם בין הזנים (בכירים, אפילים) וכן לפוטנציאל היבול בהתאם לזן ואזור הגידול. מאפייני עקומת הצריכה המוצגים באיור-1 דומים בזנים השונים אך שונים במועדי השלבים בציר הזמן, ימים מנביטה.

 

המלצות לדישון
המלצות כלליות לכמות יסודות הזנה הנדרשות לגידול: חנקן כ-30 ק"ג\ד', זרחן צרוף –כ- 3-4 ק"ג\ד' (תחמוצת זרחן 7-9 ק"ג/ד'), אשלגן צרוף כ- 20-25 ק"ג\ד' (תחמוצת אשלגן 24-30 ק"ג/ד' ).
להכנת תוכנית דישון יעילה לעונה נדרש לערוך מאזן יסודות הזנה בקרקע לאחר ביצוע בדיקות פוריות הקרקע. כמו כן יש לחשב את יסודות ההזנה המסופקים על ידי מי ההשקיה בחלקות המושקות במי קולחים. אופן דישון כמות יסודות ההזנה הנדרשים להשלמת המחסורים וסוגי הדשן ייקבעו בהתאם לשיטת ההשקיה ואמצעי הדישון המצויים בידי המגדל.

דישון יסוד – לפני זריעה\דישון צד לאחר זריעה, בקרקעות סיאניות (בינוניות) עד חרסיתיות (כבדות)
זרחן- הערך הרצוי לפי בדיקות קרקע לזרחן בשיטת אולסן – 15 ח"מ, כאשר בערך סף קטן- 12 ח"מ נדרש לבצע דישון יסוד בזרחן והשלמה לערכים מעט גבוהים מהרצוי (16-17 ח"מ) כדי להעשיר את הקרקע גם לגידולים הבאים ולחסוך מהלך יישום חוזר.
כאשר תוצאות הבדיקה נמוכות מערכי הסף, על כל 1 ח"מ מחסור בזרחן בבדיקת אולסן נדרש לדשן:
בפיזור דשן על פני השטח והצנעה לפני זריעה כמות הדשן הנדרשת כתחמוצת זרחן 1.8-2.0 ק"ג \ד', שווה ערך דשן מ.א.פ. 3.6-4 ק"ג\דונם.בדישון בפס במדשנת סיכות סמוך לשורת הגידול לפני\אחרי זריעה 1.2-1.5 ק"ג \ד', שווה ערך דשן מ.א.פ. 2.4-3 ק"ג\דונם . בדרך כלל הזריעה ברטוב ולכן אין מהלך הנבטה בטפטוף ואפשרות להשלים מחסורים בהדשייה.

אשלגן – הערך הרצוי לפי שיטת בדיקות האשלגן בקרקע: אשלגן במיצוי עיסה הרוויה ערך הסף נקבע במדד DF -3200 , או PAR 0.113, כאשר מתייחסים למחסור קטן בערכים של DF -3500 , או PAR 0.08 ומחסור גדול בערכים של DF – 3800 , או PAR 0.05. מדדים אלו טובים לקרקעות בינוניות (סיאן חולית עד סיאן). בקרקעות כבדות חרסיתיות אפשרי בערכי סף נמוכים יותר של DF -3800 , או PAR 0.05, ברב המקרים לא נמצאה תגובה לדישון באשלגן גם בערכים נמוכים יותר.
אשלגן במיצוי ב – 2CaCl ערך הסף נקבע 60- 70 מ"ג\ק"ג (כ- 9- 10 מ"ג\ליטר) בקרקעות בינוניות קלות, כאשר מתייחסים למחסור קטן ערכים 40- 50 מ"ג\ק"ג, למחסור גדול ערכים נמוכים מ- 40 מ"ג\ק"ג. בקרקעות כבדות ערך הסף 40 מ"ג\ק"ג.
כאשר תוצאות הבדיקה נמוכות מערכי הסף בקרקעות בינוניות עד כבדות, מומלץ ביישום מכאני בלבד: בפיזור דשן על פני השטח והצנעה לפני זריעה- במחסור קטן כמות הדשן הנדרשת כתחמוצת אשלגן 30 ק"ג \ד', שווה ערך דשן אשלגן כלורי 50 ק"ג\דונם, במחסור גדול כתחמוצת אשלגן 50 ק"ג\ד', שווה ערך דשן אשלגן כלורי כ- 80 ק"ג \דונם.
בדישון בפס במדשנת סיכות סמוך לשורת הגידול לפני\אחרי זריעה- במחסור קטן כמות הדשן הנדרשת כתחמוצת אשלגן 20 ק"ג \ד',שווה ערך דשן אשלגן כלורי כ- 30 ק"ג\דונם, במחסור גדול כמות הדשן הנדרשת כתחמוצת אשלגן 30 ק"ג\ד',שווה ערך דשן אשלגן כלורי כ- 50 ק"ג\דונם. בקרקעות קלות בלבד בהדשייה במערכת טיפטוף ,החל עם תחילת ההשקיה ובמהלך עונת ההשקיה בכמות של כ 25-30 ק"ג\ד' תחמוצת אשלגן ,בתמיסת דשן מורכב עילית או טוב בהרכב 9-0-9, 8-0-10.
חנקן – בבדיקות חנקן בקרקע לפני העונה ניתן לחשב את כמות החנקן לשכבת העומק הנדגם, בדרך כלל מומלץ לעומק 0-30 ס"מ ,30-60 ס"מ וגם ל- 60-90 ס"מ. לחישוב כל 1 ח"מ חנקן לשכבה של 30 ס"מ שווה בקרקע כבדה 0.36 ק"ג\ד',בקרקע בינונית 0.42 ק"ג\ד' בקרקע חולית 0.48 ק"ג\ד'.
בכמות מחושבת של חנקן מעל 6 ק"ג\ד' בשכבה עליונה (בטיפטוף לחשב כ 50% זמינות, 3 ק"ג\ד' בפועל), ניתן לוותר על דישון יסוד בחנקן.
ההמלצה המקובלת לדישון יסוד של 5-6 ק"ג\ד' חנקן צרוף, בדרך כלל ניתנת כאוריאה 10-12 ק"ג\ד'. בהשקיה בקונועים או המטרה ניתן לפזר במדשנת צנטריפוגלית או פניאומאטית ולהצניע בדיסוק או בהשקיית הנבטה בחורף המסתיים כשחון. היישום היעיל ביותר דישון בפס סמוך לשורת הגידול טרום זריעה או מיד לאחר זריעה, הצנעה בפס בקרבת הזרעים מאפשר זמינות טובה יותר לגידול בשלבים ראשונים של התפתחות מערכת השורשים, בחודש הראשון הגידול צורך 2-3 ק"ג\ד' חנקן צרוף.
כאשר נידרש בדישון יסוד בפס לתת בנוסף לחנקן גם זרחן או אשלגן או שלושתם ביחד , מומלץ לדשן בגראנו-בלאנד דשן מעורב של אוריאה, מ.א.פ. ואשלגן כלורי ביחסים הנדרשים להשלמת יסודות ההזנה הנדרשים.

דישון ראש חנקן
בדרך כלל הדישון היחיד שניתן במהלך עונת הדישון כ- 25-20 ק"ג\ד' חנקן צרוף, החל מתחילת ההשקיה הראשונה כ- 7- 10 ימים לפני פריחה (כ- 50 יום מנביטה, בעשרת השנייה בחודש מאי).
הדישון היעיל ביותר בהדשייה בטפטוף,בהשקיה הראשונה ליצירת רצף הרטבת הבצלים מומלץ להעשיר את החתך המורטב ב- 5 ק"ג\ד' חנקן צרוף, דישון באוראן 32% כ- 12 ליטר\ד', ניתן לביצוע גם בהמטרה ובקונועים.
בחודש יוני כמות החנקן היומית הנדרשת 200 – 300 גרם ליום (0.48 -0.7 ליטר\ד' יום אוראן 32% ) בחודש יולי כמות החנקן היומית הנדרשת 300 – 400 גרם ליום (0.7 -0.95 ליטר\ד' יום אוראן 32%).
ביישום הדשן בהדשיה בכל השקיה ניתן לקבוע את הכמויות החנקן הנדרשות בהתאם לקצב ההתפתחות ולכמויות החנקן המוספות בהשקיה במי קולחים, בדרך כלל מנת החנקן נמוכה מההמלצות בגלל יעילות הדישון הגבוהה בהדשייה והשליטה בכמות הדשן.
בחלקות המושקות בקונועים יש חקלאים הנוהגים לדשן בפס בשני מהלכים נוספים בשלב בו ניתן עדין להיכנס עם מדשנת סיכות בהם נותנים כ- 10-12 ק"ג \ד' חנקן צרוף בכל יישום, כ- 20-24 ק"ג\ד' באוריאה מוצקה או באוראן בכמות של 24- 30 ליטר\דונם.
בקרקעות קלות ניתן לדשן בטיפטוף דשן נוזלי מורכב כמו תמיסת דשן טוב או עילית בהרכבים 7-2-9, 9-0-9 ואחרים, בהתאם לאיכות המים (שפירים, קולחים) ותכולת האשלגן והזרחן בקרקע לפי בדיקות.
מומלץ לבצע בדיקות לחנקן זרחן ואשלגן בפטוטרות החל משבועיים לפני פריחה, כדי לדייק בדישון, להשלים מחסורים במידה ונדרש או לצמצם כאשר רמות היסודות גבוהה בבדיקות.
הנחיות לדגום פטוטרות בכותנה וניתוחם יוצגו בגיליון הניוזלטר הבא.

ניתן להיעזר בצוות האגרונומים בדשן גת לתכנון ממשק דישון יעיל וחסכוני.

ירון יוטל
אגרונום ראשי
054-4361155
yaron@deshengat.co.il

דילוג לתוכן