כמה עובדות לפתיחה

בישראל, ישנם כיום (2012) כ-24.5 אלף דונם של שטחי גידול בננות, מהם ביניהם 18 אלף דונמים של המשק הקיבוצי ו-6.5 אלף דונמים במשק הפרטי. רוב המטעים נמצאים באזור החוף, בגליל המערבי, בחוף הכרמל ובסובב כנרת. הבננות מתנהלות במשק “סגור” ברמה של המדינה, כולל אוכלוסיית עזה והגדה, ובאופן כללי אין יבוא או יצוא של בננות אל הארץ ומחוצה לה.

שלושה שינויים בשנים האחרונות

בשנים האחרונות, עברו מטעי הבננות שלושה שינויים אגרוטכניים משמעותיים: מעבר לגידול בבתי רשת, מעבר להשקיה במים מושבים וכניסה של טכנולוגיה לבקרת השקיה.

בעקבות המעבר לגידול בבתי רשת – המטע פחות רגיש לפגעי מזג האוויר ויוצא מהחורף במצב טוב ממטע פתוח עם שיפור ניכר בתוצאות המקצועיות בפרמטרים של יבול ואיכות הפרי, בחיסכון במים ובכסף. באזור סובב כנרת ניתן לחסוך בכ-%25 ממנת ההשקיה שהם כ-250 קוב/דונם. ההשקעה הנוספת בבתי רשת מול שטח פתוח, מחזירה את עצמה תוך שנתיים לכל היותר.

המעבר להשקיה במים מושבים בוצע בחלק נכבד מהשטחים בגליל המערבי ובחוף הכרמל ומים שפירים רבים הומרו במים מושבים וללא יכולת חזרה. השקיה במים מושבים מגדילה את מנת המים לעומת השקיה במים שפירים, אך הגידול בבית רשת מקזז זאת עקב הקטנת הטרנספירציה. עם המים המושבים מגיעים חומרים שאינם רצויים לקרקע ולגידול כמו כלור, נתרן ומלחים אחרים, חומר אורגני ומיקרו אורגניזמים. בכדי לתחזק את מערכות ההשקיה יש צורך בטיפולים מסודרים בחומצה להמסת משקעי סידן ומגנזיום, וכן בכלור פעיל או מי חמצן לקטילת מיקרואורגניזמים ופירוק החומר האורגני. ללא טיפולים מסודרים מערכות הטיפטוף מגיעות לסתימות בלתי הפיכות ולצורך בהחלפת צנרת הטיפטוף. מצד שני, מביאים איתם המים המושבים חומרי הזנה. ברוב המקרים מקבלים זרחן בעודף ולעומת זאת חנקן ואשלגן בדרך כלל בכמויות שאינן מספקות את צורכי הגידול. מערך ההדרכה מנטר את הפרמטרים השונים וממליץ ברמה חודשית על ההשלמות הנדרשות בדישון מינרלי. במאזן השימוש במים מושבים רב הנזק על התועלת:

  • הצטברות של זרחן בקרקע, מפריעה לקליטת מיקרואלמנטים
  • המלחה וניתרון הקרקע יוצרים נזק למבנה הקרקע לטווח ארוך ומאלצים את המגדל להשקות יותר ולבצע שטיפות להדחת המלחים
  • החומר האורגני גם הוא משפיע על מבנה הקרקע ויוצר סביבה הידרופובית (דחייה למים) והרטבה לא אחידה של בית השורשים

האור בקצה המנהרה לעניין זה הינן תקנות ועדת ענבר שמחייבות את ספקי המים המושבים להגיע לרמה של טיהור שלישוני עד שנת 2015. מים בטיהור שלישוני מתקרבים באיכותם למים שפירים והמעבר לשימוש בהם יתחיל ב”ריפוי” הנזק הנגרם היום לקרקע ממים באיכות שניונית.

הכניסה של טכנולוגיה לבקרת השקיה החלה לפני מספר שנים, כאשר נכנסו למטעים מערכות מקוונות לבקרת השקיה המאפשרות ניטור רציף של רטיבות הקרקע ופרמטרים צמחיים ומוסרות למגדל אינפורמציה מסודרת, רציפה וזמינה. מדובר במערכת תומכת החלטה שמשדרגת את היכולת של המגדל להשקות ולדשן נכון. המערכות מחזירות את ההשקעה בהן במהירות, הן על ידי חיסכון במים והן על ידי שיפור התוצאות המקצועיות והגידוליות. אנחנו בדשן-גת משווקים את מערכת הבקרה של “מוטס” ומלווים מקצועית על בסיס יומי ושבועי את לקוחותינו.

מערכת טנסיומטרים ומשאבי קרקע המותקנים במטע בננות

הזנה: במחקרים שנערכו בשנות התשעים נמצא שבמטע בננות המניב 4 טון לדונם, מוסרים מהשטח עם הפרי:

32 ק”ג חנקן (כ-8 ק”ג לטון בננות), 6 ק”ג תחמוצת זרחן (כ-1.5 ק”ג תחמוצת לטון בננות), 100 ק”ג תחמוצת אשלגן (כ-25 ק”ג תחמוצת לטון בננות) ו-14 ק”ג תחמוצת מגנזיום (קיים בארץ בעודף במי ההשקיה).

לאור היבולים המקובלים היום בבתי רשת באזור גליל מערבי ובחוף כרמל גרנות, מנת הדשן הנורמטיבית לעונה לדונם בננות עומדת על N-P-K 40-10-120. כלומר- 40 ק”ג חנקן, 10 ק”ג תחמוצת זרחן ו-120 ק”ג תחמוצת אשלגן.

מעט מאד מגדלים נוהגים לבצע בדיקות עלים מדי שנה ולהתייחס לתוצאות בתוכנית הדישון לעונה העוקבת. בדיקות עלים בבננות סובלות מתנודתיות ובקושי של בחירת חומר צמחי מייצג.

מקובל להתחיל את העונה בהזנה של 10 ק”ג חנקן בגופרת אמון נוזלית ובשילוב של כלאט ברזל נוזלי בתמיסת הדשן- “פרוגת” במנה שוות ערך ל-1/2 ק”ג עד 1 ק”ג כלאט ברזל מוצק.

מנה זו נותנת זריקת מרץ טובה והורקת עלים באביב.

לאחר מכן עוברים לדשן מורכב בדשן בנוסחה של 4-0-12.

אנו ממליצים בחודשים בהם טמפרטורת הקרקע עולה על 18 מעלות צלזיוס (בדרך כלל מאמצע אפריל ועד סוף ספטמבר) לדשן את הנוסחה הנ”ל במשפחת דשני “טוב” בהם מקור החנקן משלב אוריאה ואמון חנקתי. לקבלת הסבר מקצועי ניתן לפנות לח”מ או לאגרונום האזורי.

אבץ: במטעים הסובלים מכלורוזה מתמשכת עקב גיר גבוה וקרקע לא פוריה, מצאנו בשנים האחרונות שטיפול בכלאט אבץ “אבץ-גת” המשולב בדשן הנוזלי בכמות קטנה אך רציפה לאורך העונה, נותן תוצאה טובה של הורקת המטע.

הטיפול באבץ-גת במקרים אלו מוכיח את עצמו לא פחות מטיפול חוזר בכלאט ברזל.

(הדברים נכתבים בהסתייגות כיוון שלא נעשה ניסוי מסודר להוכחתם).

פרוגת

תכשיר נוזלי של כלאטי ברזל זמין ומוכן לשימוש מיידי ללא צורך בהמסה.

דשן נוזלי   מכיל 0.65% (Fe) ברזל קשור בכלאציה (6.9 גר’ ברזל (Fe) בליטר).
הרכב כימי   FeEDDHMA 70%
FeEDTA 30%
משקל נפחי   1.07 גרם\סמ”ק.
pH   תמיסה ניטראלית (7.5).
צבע   אדום.
אחסון   זמן בלתי מוגבל, יש למנוע חשיפה לאור ולטמפרטורות גבוהות.

יישום הפרוגת

Ferogat_Containerבדישון בפרוגת במי ההשקיה רצוי ליישמו בשליש האחרון של ההשקיה, זאת כדי להחדירו למרכז בית השורשים הפעיל של הגידול. תגובת הצמח לדישון בפרוגת תלוייה בנוכחות ריכוז גבוה של ברזל בבית השורשים.לכן רצוי ליישמו במנה מרוכזת ולא לדשן לכל אורך ההשקיה בדישון יחסי (פרופורציונלי). לפצל את מנת הברזל העונתית למספר מצומצם של מנות גדולות. למשל, אם דרושה מנה שנתית של עשרה ליטר לדונם, עדיף לתת 4 מנות של 2.5 ליטר לדונם ולא 10 מנות של 1 ליטר לדונם. יש לזכור שקל ויעיל יותר לתת הזנה מוקדמת בברזל ע”י פרוגת ולא לחכות עד להופעת סימני מחסור בברזל. בגידולים רגישים לכלורוזה חשיבות מרובה ליישום המקדים. דישון מקדים מונע נזק לצמח ופחיתה ביבול.
אריזות: פרוגת ניתן לקבל כקנקנים של 10 ליטר, במיכלי ג'מבו אריזות: עד 1,000 ליטר, בצובר או כתוספת לדשן.

אבץ גת

תכשיר נוזלי של כלאטי ברזל זמין ומוכן לשימוש מיידי ללא צורך בהמסה.

דשן נוזלי    
תכולה   אבץ 4% קשור בכילאציה (54 גרם אבץ בליטר).מכיל:
חנקן 4% (47 גר' חנקן בליטר).
הרכב כימי   ZnEDTA (מכיל גם חנקן).
משקל נפחי   1.32 גרם\סמ”ק.
pH   תמיסה ניטראלית (8.0-8.5).
אחסון   זמן בלתי מוגבל, יש למנוע חשיפה לאור ולטמפרטורות גבוהות.

יישום האבץ גת

Avatzgat_Containerהמינון המדוייק תלוי בסוג הקרקע ובעוצמת המחסור באבץ. להשגת מירב היעילות באבץ גת רצוי לחלק הכמות למנות רציפות במשך הטיפול ובצורה שהמנה השבועית לא תרד מ-1/2 ליטר לדונם.
אריזות: אבץ גת ניתן לקבל כקנקנים של 10 ליטר, במיכלי ג'מבו אריזות: עד 1,000 ליטר, בצובר או כתוספת לדשן.

מחקר עדכני

בעקבות השינויים שעברו על הענף בשנים האחרונות, התעוררו סימני שאלה לגבי רלוונטיות הידע ופרוטוקול הגידול הקיים בתחום ההשקיה וההזנה של מטע הבננות. עד לפני מספר שנים נערכו ניסיונות בשטחי מצובה בגליל המערבי במטע פתוח ומים שפירים שאותם “קלקלו” בצורה מבוקרת, אולם נוצרה תחושה שקשה להסיק מסקנות לגבי סביבת הגידול של היום. ואכן, באביב 2009, הוצבו שני ניסויים בשטחי המטע של קיבוץ איילון. שני השטחים בבתי רשת ומושקים במים מושבים ממאגר הקורן (מט”ש נהריה). הניסויים הועמדו על ידי שה”מ (מדריך בננות גל אור) ותאגיד בננות גליל מערבי בהנהלת עפר אריאל ובסיוע דשן-גת.

ניסוי מנות משתנות של השקיה

זן: גל.

דישון: דישון מישקי לפי המקובל באזור. חישוב הערך הדישוני של הקולחים והוספת כמויות לפי טיפולים בהתאם לבדיקה חודשית.

מים: מי קולחים ממאגר הקורן (מט”ש נהריה). כמות מים %100 לפי ההמלצות באזור.

טיפולים:

טיפול מספר   כמות מים %
1   60
2   80
3   100
4   120

סך הכל 9 טיפולים ב-4 חזרות, בלוקים באקראי, בכל חזרה 12 בתים נמדדים.

ניסוי במנות שונות של דישון חנקני ואשלגני

זן: גרנד ניין.

זיבול: החלקה קיבלה זיבול 20 קוב/ דונם כך שיש להניח שייקח מספר שנים עד שיתקבל שוני בין הטיפולים.

טיפולים: מתכונת פקטוריאלית 2 גורמים (חנקן, אשלגן) 3 רמות לכל גורם.

טיפול מספר   חנקן (ק”גN /ד’)   אשלגן (ק”ג K2O/ד’)
1   16   60
2   16   90
3   16   120
4   32   60
5   32   90
6   32   120
7   48   60
8   48   90
9   48   120

סך הכל 9 טיפולים ב-4 חזרות, בלוקים באקראי, בכל חזרה 12 בתים נמדדים.

מרכז הזרקת הדשן של הניסוי

בשני הניסויים מתנהל מעקב מסודר אחר מדדים וגטטיביים ומדדי פרי ויבול רבים. נכון לכתיבת שורות אלו טרם נמצאו הבדלים משמעותיים בין הטיפולים והניסויים מתוכננים להימשך שנים קדימה.

ולסיכום: בשנים האחרונות, זוכה ענף הבננות לעדנה מבחינה מקצועית וכלכלית ואני תקווה שכך יהיו פני הדברים לעתיד.

Shahar_Tavorשחר תבור,
אגרונום אזורי עמק יזרעאל
משקי מפרץ, גרנות