המגנזיום הינו מרכיב הזנה חשוב לצמח והוא אחד מיסודות המקרו המשמשים בהזנת הצמח. המגנזיום משמש כיון המרכזי שבמולקולת הכלורופיל, כמרכיב המשפעל אנזימים במגוון תהליכים בצמח כגון סינטזת סוכרים ותנועת מומסים.
המגנזיום הוא יון קל תנועה בצמח ונע מעלים בוגרים לעלים הצעירים, ולכן את המחסורים נראה לרוב בעלים המבוגרים. את הסימפטומים בעלים המבוגרים לרוב לא ניתן לתקן.
המגנזיום נקלט מתמיסת הקרקע כיון חיובי, +Mg2, ולכן לרוב, בקרקעות ישראל החרסיתיות, הגורם המגביל את זמינות המגנזיום לצמח הוא קצב שחרור המגנזיום הספוח לתמיסת הקרקע ולא כמות המגנזיום הכללית בקרקע. בקרקעות קלות בהן אחוז החרסית נמוך, גם כמות המגנזיום בקרקע תהיה נמוכה בהתאם.

עד לשלב אספקת מים מותפלים לחקלאות, מחסורי מגנזיום (וסידן, אך זה לא ידון במאמר זה) היו נדירים בגידולי חממה. במים המותפלים רמת המגנזיום נמוכה מאוד, יש חשש אמיתי למחסורי מגנזיום בגידולי חממה שונים ובעיקר בגידולים רגישים למחסור ביסוד זה, כגון העגבניה.
צמח העגבניה הוא גידול אינטנסיבי, צריכת חומרי ההזנה שלו נחשבת לגבוהה מאוד בעיקר בשלבים בו הגידול עמוס בפרי לפני קטיף הראשון. צריכת המגנזיום של צמח זה משתווה לצריכת הזרחן שלו ולכן על המגדל להקפיד על ריכוז של 30-40 חלקי מליון מגנזיום במי ההשקיה.
לרשות המגדל המשקה במים מותפלים עומדות מספר אפשרויות לתיקון מחסור זה.
בהשקיה ישירות במים מותפלים (EC 02-03 ד"ס/מ') מומלץ להשתמש בדשן אור. דשן זה מכיל בנוסף לחנקן, זרחן, אשלגן וסידן גם מגנזיום במינון של 0.9%.
בהשקיה עם מים מעורבים של מי מערכת עם מים מותפלים ביחסים משתנים (EC משתנה 04-08 ד"ס/מ'), מומלץ להשתמש בתמיסות ימית בופר, תמיסה ייחודית המיוצרת בדשן גת עבור מים מותפלים, תמיסות מותאמות עם ריכוזי מגנזיום וסידן משתנים בהתאם להרכב מי ההשקיה המעורבים והגידול.
מניסיונות שנערכו לאחרונה במו"פ הר הנגב עולה שיש להקפיד שלא להגזים בדישון מגנזיום שכן יון זה תחרותי לסידן, ובמינון מוגזם יכול לגרום להופעת שחור פיטם בפרי עכב מחסורי סידן.

בדשן גת עומד לרשותך צוות אגרונומים מיומן ללווי וסיוע בהכנת תכנית דישון האופטימלית לדרישת החלקה שלך.

ערן בן יעקב
אגרונום
054-4361144
eran@deshengat.co.il

מקורות:

  1. מחסורי מגנזיום בעגבניות – שה"מ – משרד החקלאות, נובמבר 2015.