הידרופוניקה היא שיטת גידול ללא קרקע כאשר מצע הגידול הינו מים בתוספת דשנים המספקים את יסודות ההזנה הנדרשים, הנותנים מענה שלם לצורכי הגידול ולהצלחתו המסחרית.
הרעיון לגדל בתמיסה הזנה ללא קרקע אינו חדש, כבר לפני כ- 80 שנה היו מחקרים בנושא וניסיונות מוצלחים בגידולים שונים בתנאי מעבדה או חממות מחקר. במסגרת העבודה בהידרופוניקה בשנת 1933 פותחה באוניברסיטת בירקילי בקליפורינה  נוסחה ראשונה לריכוזי 12  יסודות הזנה הכרחיים בתמיסה ע"י החוקר הוגלנד  (Dennis Robert Hoagland) , הרכב זה זכה לכינוי תמיסת הוגלנד ומשמש עד היום כשלד לתיכנון תמיסות להידרופוניקה (טבלה 1). בשנת 1950 הנוסחה שודרגה  ונמצא שניתן לגדל גם במחצית הריכוזים המומלצים (נקרא חצי הוגלנד) והברזל הוסף ככילאט, עם השנים בוצע התאמות בהרכב בהתאם לגידולים השונים וממשק הגידול והמחזור במערכת.

ריכוזים כמות יסודות
PPM 210 N
PPM 235 K
PPM 200 CA
PPM 31 P
PPM 64 S
PPM 48 Mg
PPM 0.5 B
PPM 1to 5 FE
PPM 0.5 MN
PPM 0.05 ZN
PPM 0.02 CU
PPM 0.01 MO

גרם/קוב מים= PPM
מה המניע לגידול צמחים בתמיסה הזנה ללא מצע גידול במקום גידול באדמה כנהוג מאז הפך האדם הקדמון ממלקט מזון ליוצר מזון לצרכיו ובימנו ליצרן מזון לשווק.
שורשי הצמח קולטים את יסודות ההזנה כיונים הנמצאים בתמיסת הקרקע , כאשר הקרקע מהווה תווך תומך למערכת השורשים וייצוב הצמח. הקרקע המכילה מינרלי חרסית  וחומר אורגני המגיבים אף הם ליונים שבקרקע,  חלק מהיונים עוברים קיבוע ואינם זמינים לצמח, או ספיחה תהליך בו יש יכולת ניידות של היונים בין הפאזה הספוחה לתמיסת הקרקע.  כתוצאה מכך נידותם של יסודות ההזנה תלויה במטענם החשמלי, יונים נושאי מטען שלילי (אניונים)  נעים ללא כל בעיה עם חזית ההרטבה בזמן ההשקיה ואילו היונים נושאי מטען חיובי (קטיונים) נידותם מוגבלת יותר  ככל שגדלה תכולת מינראלי החרסית  והחומר האורגני בקרקע. נובע מכך שהספקת חומרי הזנה בדישון אינה ישירות לשורש וזמינותם תלויה בהרכב הקרקע ויכולת החדרת הדשן אל בית השורשים. גידול בקרקע דורש כלי עיבוד כבדים והכנת השטח למצע זרעים או שתילה, נדרשים ריסוסים להדברת עשביה ומחלות,הצבת  מערכות השקיה להספקת מים והדשייה. במהלך השנים חלה "התעייפות קרקע" כתוצאה משחיקת הקרקע בעיבודים ואילוח במחלות ונמטודות.

בהתאם למגבלות הגידול בקרקע הרעיון לגידול ישיר בתמיסה ללא הקרקע מתבקש מאליו, אם כך השאלה מדוע השיטה לא התפתחה ונשארה במשך כיובל שנים בממדי מחקר וחלקות מיני מסחריות. קימות מספר סיבות לכך, גידול בהידרופוניקה צורך ממשק גידול מדויק ומבוקר הדורש מערכות פיקוד ובקרה רגישות שלא היו קיימות או מחירם היה לא ביכולת כלכלית לחקלאות. השקעה בתשתיות להידרופוניקה הייתה כבדה ודרשה מקורות מים איכותיים או מתקני התפלה בכניסה למערכת. גידולי ירקות בקרקע דורשים עבודת פועלים במהלך העונה ובקטיפים , כל עוד מחיר העבודה היה זול לא היה מניע לחקלאים למצוא שיטות מתקדמות  בהם ניתן לחסוך בעובדים.

גידול בהידרופוניקה ופיתוח הטכנולוגיה  הולך ומתרחב בצעדי ענק  החל משנות ה-90,  מספר גורמים למהפכה: מערכות ההפעלה והבקרה משוכללים ומדויקים ובמחירים סבירים,  הכנת תשתיות קלה להתקנה ובעלויות סבירות. האוטומציה במערכות חוסכת בעובדים בצורה משמעותית. ניצול שטח מרבי ללא שבילים מאפשר להפיק יבול בכ- 40% מגידול בקרקע. אפשרות  להגיע למחזורי גידול צפופים ללא צורך בעיבודים הנדרשים בקרקע , בגידולי עלים  בהידרופוניקה כ- 5-6 מחזורים  לעונה לעומת 2-3 בקרקע.  היבול הנקטף ראוי לשיווק ישירות ,אין פחת כתוצאה ממחלות ושאריות אדמה על השורשים ועלים חיצוניים וכן חיסכון משמעותי בעבודה הנדרשת לניקוי הפרי לשיווק.
המגזר העירוני היה גורם משמעותי שתרם לפיתוח מואץ של שיטת ההידרופוניקה, הולך ומתרחב השימוש במיני הידרופוניקה לגידולי ירקות, תבלינים וצמחים רפואיים במרפסות הבתים ואדני חלונות.
עיקרון שיטת ההידרופוניקה פשוט יחסית, ברכות או תבניות המוצבות בקרקע או על שולחנות אליהם במחזור רציף מוזרמים מים עם  יסודות ההזנה הנדרשים בהתאם לגידול וקצב המחזור הנדרש. המים מעושרים בחמצן בצורה רציפה כדיי לאפשר פעילות מערכת שורשים תקינה (סכמת תהליך).הצמחים נעוצים במשטחי ציפה על פני המים, בד"כ מתקדמים בבריכות\תבניות כשתילים מקצה אחד ומסיימים בקצה השני כצמחים בוגרים שנקטפים בקלות, שינוע המשטחים על המים קל ובטכנולוגיה פשוטה.

סכמת הידרופוניקה- ירון 2015

 

 

 

 

 

החלק המורכב במערכת הוא בקרת הרכב התמיסה , שמירת רמת מליחות
(EC ) ורמת ה- pH בתחום הרצוי. ממשק ההשקיה והדישון חייב להיעשות באופן קפדני,  טעות במינון או שינוי pH שיכולים לקרות תוך זמן קצר עשויים לגרום לחיסול הגידול. נדרש מהמגדל הבנה ומיומנות גבוהה בתפעול המערכת.
השיטה מתאימה במיוחד לגידולי עלים.

  • דגשים להזנת הגידול:
    יש לספק לגידול תמיסת הזנה מלאה של יסודות מקרו ומיקרו כולל סידן, מגנזיום וגופרית שברוב קרקעות הארץ אין מחסורים בהם.
    שילוב של תמיסת דשן "אור" מעושרת בסידן ומגנזיום+ מיקרוגת תמיסת מיקרואלמנטים מרוכזת מבית דשן-גת,  נותן פתרון מתאים.
    כולל NPK, מיקרו מלא, סידן ומגנזיום.
  • גפרית מסופקת ע"י חומצה גופריתנית המשמשת לאיזון ה pH לחומצי רפה.
    יתרונות:
  • אין צורך במצע גידול- קרקע, סוגי מצעים מנותקים למיניהם.
    המים והדשן שלא נצרכו ע"י הגידול נשארים במערכת ונעשה בהם שימוש חוזר.
    שליטה ברמות התזונה.
    זיהום אקולוגי וסביבתי נמוך במיוחד.
    טיפול במזיקים ומחלות פשוט יותר בהשוואה לגידול בקרקע , בדרך כלל בבית רשת.
    תוצרת נקייה עם פחת נמוך.
    תזמון הוצאת התוצרת לשוק לשיעורין.
    מחזורי גידול כל השנה.
    חסרונות:
    השקעה ראשונית גבוהה בתשתיות  בהשוואה לגידול מסורתי בקרקע – מיכלי גידול, מתקני ציפה לעיגון הצמחים, מערבלים לחמצון,  מערכת דישון "חכמה" ומערכות אלקטרוניות לבקרת טמפרטורה, לחות/אוורור, חמצון, מליחות (EC)  והגבה (pH).
  • רגישות להפסקת חשמל, מחזור המים וערבול המים לחמצון נעצרים.
  • צורך בניטור מתמיד של מי המקור ותמיסת הגידול. בדיקות מעבדה תכופות ומסודרות.
  • רגישות המערכת ליציאה משיווי משקל תוך זמן קצר וסכנה לנזק מידי.
    לסיכום: גידול בהידרופוניקה דורש מיומנות ויכולת ביצוע מדויקת  באיזון תמיסת ההזנה , בחברת דשן גת יש מגוון  דשנים ייעודיים להידרופוניקה וצוות אגרונומים מקצועי לליווי ויעוץ.
    לאינפורמציה נוספת ניתן לפנות לאגרונומי החברה.

         שחר תבור
אגרונום אזור צפון
054-4361149
 shachar@deshengat.co.il