מאת: ירון יוטל – אגרונום ראשי חברת דשן גת בע”מ

מגדלי הפלחה בשנים האחרונות נהנים מהיצע רב של אפשרויות ליישום חנקן בגידולי הדגן, החל ממבחר גדול של כלים לפיזור ולהצנעה וכלה בסוגים שונים של דשן חנקני.

היצע סוגי הדשן כמעט ולא השתנה מזה כ-80 שנה, השוני המהותי הוא בשינוי הדינאמי במחיר ליחידת חנקן ממקורות הדשן השונים.

עד לפני כ-40 שנה, החנקן באמוניה היה זול באופן משמעותי מיחידת חנקן מסוגי דשן אחרים, כמו- אוריאה, אמון גפרתי, אמון חנקתי, אוראן ודומיהם. עקב כך, כבר לפני עשרות שנים פותחו כלים ליישום אמוניה (בעיקר לאמוניה אלמימית) בקרקעות יבשות לקראת גידולי הדגן, ונכתבו הנחיות קפדניות לדישון יעיל ובטוח באמוניה (לא בארץ).

מאז חל מהפך ומחירי החנקן בסוגי הדשנים השונים היו בפערי מחיר קטנים והיה מעבר מסיבי לדישון באוריאה או תמיסות דשן אוריאה ואוראן, בהתאם לכך פותחו מדשנות ומרססים ליישום בפלחה. משבר עלית מחירים בדשנים השונים בשנת 2007 שוב גר"ם למחיר חנקן אמוני נמוך ובעקבותיו גדל היקף השימוש באמוניה בפלחה, ונבנו כלים יעודים ליישומו (ארגז מצניע, קלטרות עם דלתות הידוק). זאת, במחקרים רבים בהם בדקו את איבודי החנקן כתוצאה מהתאדות האמוניה לאוויר, נמצאו הפסדי חנקן של 20% ויותר מהכמות שהוספה לקרקע, למרות זאת עדין דישון באמוניה היה כלכלי.

בחמש השנים האחרונות חל מהפך משמעותי במחירי החנקן, כיום ההפרש במחיר יחידת החנקן בין הסוגים השונים אינו משמעותי, כתוצאה מכך מסתמנת מגמת צמצום היקף השימוש באמוניה וחל ה עליה בשימוש בחלופות החנקן האחרות.

בעשור האחרון התרחב השימוש במזרעות משולבות במערכת דישון, או במזרעות המיועדות לזריעה בקרקעות לא מעובדות (NT) המבצעות דישון במהלך הזריעה, כתוצאה מכך חל מעבר לדישון באוריאה מוצקה או בדשן נוזלי חנקני בהתאם לכלי החנקן בקרקע נקלט ע"י השורשים כקטיון אמון (+NH4) וכאניון חנקה (NO3), הצמח אינו מזהה את מקור החנקן הנקלט, האם מקורו באמוניה, אוריאה, גפרת אמון, תמיסת אמון חנקתי או תמיסת אוראן.

לכאורה הצמח אדיש לסוג הדשן המוסף, בפני המגדל עומדת השאלה באיזה דשן חנקני לבחור?

קביעת סוג הדשן הנדרש אינה קלה ודורשת בחינת אפשרויות שונות תוך התייחסות למספר גורמים:
  • יעילות הדישון – בחירת סוג הדשן ואופן הצנעתו בקרקע לקבלת זמינות חנקן מיטבית לשורשי הצמח.
  • העיתוי הנכון ליישום הדשן במהלך העיבודים עד לזריעה- התאמה לכל חלקה על פי הכרב והשלבים הנדרשים בהכנת השטח למצע זרעים.
  • עלות תועלת בשימוש הכלים ליישום העומדים לרשות המגדל, לעומת ביצוע בעזרת קבלן עם כלי יישום משולבים – אפשרות לחסוך מספר מהלכי עיבוד בשדה וימי עבודה.
  • נוחות היישום ובטיחות סביבתית.
  • תמחור כל הפעולות האגרו טכניות הנדרשות כולל עלות כמות החנקן הרצויה עד לקבלת מצע זרעים לפני זריעה.

בחינת חלופות דישון שונות (לפי גורמי ההתייחסות הנ''ל):

פיזור אוריאה לפני עיבודי יסוד

שיטת דישון ותיקה, פיזור אוריאה במדשנת צנטריפוגלית או פניאומאטית והצנעתה בחריש או בדיסוק עמוק בנפח חתך העיבוד (30-25 ס"מ).

יתרונות:
שימוש במקור חנקן הזול ביותר, יישום הדשן במועד מוקדם (יולי אוגוסט) כאשר אין עומס עבודה בגד"ש, סיום מוקדם של הכנת מצע זרעים סופי.

חסרונות:
יעילות דישון נמוכה לתחילת עונת הגידול, כתוצאה מהצנעת חלק מהדשן בעומק החתך, לצורך פיצוי על יעילות הדישון הנמוכה נוהגים לדשן מנה גבוהה של חנקן (N 10-12 ק"ג/ד').
נדרשת הצנעה מידית לאחר הפיזור למניעת התנדפות אמוניה מגרגרי האוריאה.
אחידות פיזור הדשן תלויה בסוג המדשנת, נחשבת כנחותה לעומת ריסוס או הצנעה ישירה בחתך.
יש לקחת בחשבון את עלות מימון הדשן המוקדמת (כחודשים הקדמה מהחלופות האחרות).

שקלול:
עלות סה"כ הדשן+ עלות המימון+ עלות כלי הפיזור.

פיזור אוריאה משולב בעיבודי היסוד

שיטת דישון חדשה יחסית, פיזור אוריאה במדשנת פניאומאטית דרך קנקני פיזור בבום בקדמת דיסקוס כבד או קלטרת כבדה, הצנעה בנפח חתך העיבוד (- 30 25 ס"מ).

יתרונות:
שימוש במקור חנקן הזול ביותר, יישום הדשן במועד מוקדם (יולי אוגוסט) כאשר אין עומס עבודה בגד"ש. חיסכון במהלך מפזרת ותיאום בין קצב הפיזור לקצב ההצנעה, סיום מוקדם בהכנת מצע זרעים סופי.

חסרונות:
יעילות דישון נמוכה לתחילת עונת הגידול, כתוצאה מהצנעת חלק מהדשן בעומק החתך, לצורך פיצוי יעילות הדישון הנמוכה נוהגים לדשן מנה גבוה של חנקן (N 10-12 ק”ג/ד’)
יש לקחת בחשבון את עלות מימון הדשן המוקדמת (כחודשים הקדמה מהחלופות האחרות).

שקלול:
עלות סה"כ הדשן+ עלות המימון+ תוספת עלות הפיזור לדיסקוס/קלטרת.

פיזור והצנעה אוריאה/אמוניה/אוראן בארגז מחליק (מיישר)

שיטת דישון חדשנית, במהלך ההחלקה בארגז מיישר מבוצעת הצנעת הדשן דרך סיכות לעומק 15-10 ס"מ (לפי דרישה), במרוחים 27-24 ס"מ.
קימת אפשרות להצנעת 3 סוגי דשן, יש לבחון את יעלות הדישון לכל אחד מהם:

שימוש באוריאה

יתרונות:
שימוש במקור חנקן הזול ביותר, יישום הדשן בעיבוד האחרון למצע זרעים סופי.
יעילות דישון גבוהה כתוצאה מהצנעת הדשן בשכבה עליונה, סמוך לעומק הטמנת הזרעים, ניתן לדשן במנה מופחתת ביסוד (N 10-12 ק"גד').
הצנעת האוריאה בקרקע יבשה בעומק הנתון מונעת איבודי חנקן כתוצאה מהתנדפות אמוניה. עם הרטבת החתך בגשם הראשון האוריאה מתמוססת ומתפזרת מעט במרחב בדפוסיה, מיד מתחיל תהליך פרוק לאמון הנספח לחרסיות הקרקע. במצב זה האמון אינו נשטף ונשאר זמין ביעילות רבה לצמחי החיטה.

חסרונות:
כלי היישום מורכב ודורש מיומנות, בדרך כלל מבוצע ע"י קבלן מקצועי. יש לקחת בחשבון את עלות מימון הדשן המוקדמת (כחודש הקדמה מהחלופות האחרות).

שקלול:
עלות סה"כ הדשן + עלות המימון + תוספת עלות הפיזור לארגז המישר.

שימוש באמוניה

יתרונות:
שימוש במקור חנקן זול, יישום הדשן בעיבוד האחרון למצע זרעים סופי. יעילות דישון כביכול גבוהה כתוצאה מהצנעת הדשן בשכבה עליונה סמוך לעומק הטמנת הזרעים. האמוניה הנותרת בקרקע בתהליך קצר הופכת לאמון הנספח לחרסיות הקרקע. במצב זה האמון אינו נשטף ונשאר זמין לצמחי החיטה.

חסרונות:
הצנעת האמוניה בקרקע בעומק הנתון כאשר הקרקע עדין יבשה מאוד, עם רגבים וחללים גדולים ביניהם (לכאורה מהודקת מהארגז אך אינה מונחתת), גורמת לאיבודי חנקן גדולים כתוצאה מהתנדפות אמוניה מבין הרגבים היבשים אל האוויר. לחץ אדי האמוניה הגבוה בנקודת ההזרקה מאיץ את תהליך ההתנדפות לאוויר. לצורך פיצוי התנדפות החנקן נוהגים לדשן מנה גבוה יותר של חנקן (N 10-8 ק"גד').
לצמצום התנדפות האמוניה מומלץ לבצע את ההצנעה בארגז שני, מהלך עיבוד מיותר כאשר מקבלים מצע זרעים טוב לאחר ארגז ראשון במרבית הכרבים המקובלים במחזור פלחה.
הזרקת האמוניה בריכוז גבוה בפס היישום גורמת לקטילת המיקרואורגניזמים הקיימים בקרקע, ההכחדה אינה בררנית ופוגעת גם בחיידקים חיוביים לפעילות מערכות שורשים.

מיקום הדשן החנקני בפס גורם לכך שהוא מרוכז בפס הזריעה ועם הרטבת החתך בגשם תנועת האמון זניחה, לפיכך הזמינות גבולית בשלב נביטת צמחי הדגן הצעירים, רק השורשים המגיעים למקום היישום נהנים מהחנקן. ניתן להבחין בשלבים ראשונים בפסים ירוקים ובהירים בהתאם למיקום הדשן, בשלבים מתקדמים בגידול פסי הגוונים מיטשטשים.
ריכוז החנקן באמוניה מימית נמוך (%N 20.5), לפיכך נדרש נפח גבוה של תמיסת אמוניה ליישום כמות חנקן נתונה, ליישום 8' ק"גד' חנקן צרוף בתמיסת אמוניה נדרשים כ – 40 ליטרד', לעומת אוראן כ – 19 ליטרד' ואוריאה כ – 17.5 ק"גד'. נפחי היישום הגדולים בתמיסת אמוניה מסרבלים את עבודת היישום והלוגיסטיקה הנלווית.
כלי היישום מורכב, ולהפעלתו נדרשת מיומנות קפדנית ביותר בגלל הסיכון ברעילות החומר לבני האדם, בדרך כלל מבוצע היישום ע"י קבלן מקצועי. השימוש באמוניה בארגז מחליק דורש הקפדה להצנעה בעומק וביצוע מושלם של הידוק הקרקע (בעזרת מעגילה כבדה). עבודה לא מיומנת בארגז מחליק עשויה לגרום לאיבודי חנקן גבוהים באמוניה, כאשר בישומי האוריאה והאוראן ההשפעה לכך זניחה.

שקלול:
עלות סה"כ הדשן (כולל תוספת לפיצוי ההפסדים)+ עלות המימון+ תוספת עלות הפיזור לארגז. התייחסות לסרבול בעבודת היישום (למרות שהקבלן מבצע).

שימוש באוראן

יתרונות:
שימוש במקור חנקן מעט יקר מאמוניה, יישום הדשן בעיבוד האחרון למצע זרעים סופי.
יעילות דישון גבוהה כתוצאה מהצנעת הדשן בשכבה עליונה, סמוך לעומק הטמנת הזרעים, ניתן לדשן במנה מופחתת ביסוד (N 9-7 ק"גד').
הצנעת האוראן בקרקע יבשה בעומק הנתון מונעת איבודי חנקן כתוצאה מהתנדפות אמוניה. החדרת תמיסת אוראן בקרקע יבשה גורמת להתפשטות מהירה סביב נקודת ההזרקה כתוצאה מכוחות יניקה קפילרים, האוריאה והחנקה נעים עם תמיסת הדשן, כתוצאה מכך מתקבלת הילת פיזור רחבה סביב פס היישום. האמון המצוי בתמיסת האוראן (20% מהחנקן) עובר ספיחה לחרסיות הקרקע סמוך לנקודת ההזרקה כפי שחל ביישום האמוניה, ההבדל שבישום זה כמעט ואין פגיעה במיקרואורגניזמים בקרקע. עם הרטבת החתך בגשם הראשון האוריאה הנותרת והחנקה מתפזרים מעט במרחב בדפוסיה, האוריאה הופכת לאמון ונספחת.
נוצר מצב אידיאלי בו חלק מהחנקן כאמון אינו נשטף ונשאר זמין ביעילות רבה לצמחי החיטה, בעוד שהחנקה מתפשטת בחתך המורטב, כתוצאה מכך זמינות החנקן גדולה לנבטי הדגן כבר משלבים ראשונים.
ריכוז החנקן הגבוה בתמיסת האוראן (%N 32) מאפשר יישום קל ונוח לעבודה, התמיסה אינה קורסיבית ונוחה למשתמש.

חסרונות:
כלי היישום מורכב ודורש מיומנות, בדרך כלל מבוצע ע"י קבלן מקצועי. יש לקחת בחשבון את עלות מימון הדשן המוקדמת (כחודש הקדמה מהחלופות האחרות).
במקרה קיצוני של תחילת עונה גשומה מאוד, עשויה להיגרם דחיקה של חלק מהחנקה לעומק חזית ההרטבה (במקרה קיצוני כ – %20 ממנת החנקן). גם במהלך זה אין הפסד של חנקן, הוא ינוצל לקראת סוף העונה שמערכת השורשים תעמיק.

שקלול:
עלות סה"כ הדשן + עלות המימון + תוספת עלות הפיזור לארגז. יש להתחשב בנוחות השימוש בתמיסת האוראן וזמינות המיידית של החנקן לצמחי הדגן.

לסיכום פרק א - ישום דשן בעיבודי היסוד

לרשות המגדלים עומד מגוון רחב של אפשרויות יישום.
כדי להגיע למצע זרעים סופי בעיבודי היסוד, מגדל הפלחה נדרש לבחון את כל האפשרויות כדי להגיע לדישון יעיל בעלויות נמוכות.

רב היישומים בכלי עיבוד המשלבים פיזור דשן והצנעה מבוצעים על ידי קבלנים מקצועיים, עבודת קבלן המשלב המשלבת עיבוד ויישום הדשן בו זמנית, לעיתים חסכונית מעבודה עצמית בכלים קיימים במשק.

חשוב לציין שיישום ע"י קבלן פוטר את המגדל מכל הלוגיסטיקה המורכבת הכרוכה מסביב ליישום הדשן, הובלת הדשן אל החלקה ושינוע בין החלקות. אין צורך בכלי מעמיס ובעובד נוסף העסוק באופן חלקי במהלך היום. בדרך כלל נוטים המגדלים לא להתייחס לעלויות אלו בתחשיב הכולל, למרות שעשויים להגיע להוצאות של 500 עד 1000 ₪ ליום עבודה (עובד, טרקטור + עגלה, מעמיס).

למדשנות הדשן המוצק ולמרססי הדשן נדרש סימון מוקדם בשטחי הפלחה, פעולה שאף אותה יש לתמחר. קבלני היישום המקצועיים משתמשים כיום במערכות GPS מתקדמות ומבצעים את עבודת הפיזור והריסוס בדיוק רב.

עלות השימוש העצמי בכלי העיבוד מחושבת בדרכים שונות ע"י המגדלים במשקים שונים. בתחשיבים בהם נלקחה עלות עצמית כ – 60% ממחיר המחירון לכלי העיבוד ההובלה וההעמסה וכן חישוב מחיר כמות החנקן הנדרשת על פי יעילות הדשן בכל אחת מהחלופות המוזכרות, נמצא יתרון בהצנעת אוריאה בארגז מחליק ראשון, לאחריה החלופות האחרות לדישון אוראן ואמוניה בארגז מחליק ראשון. יישום אמוניה יעיל רק בארגז מחליק שני, מהלך אשר הופך חלופה זאת ליקרה ביותר.

ניתן לחסוך בעלויות דישון היסוד החנקני בפלחה. על המגדל לבחון בקפדנות את העלות הכוללת של היישום והדשן המוצנע בקרקע למצע זרעים, אין זה הכרח שסוג הדשן בו יחידת החנקן הזולה ביותר נותן את הפתרון הזול ביותר.

דישון חנקני בחיטה-בחירת חלופת הדישון המיטבית לאחר עיבודי היסוד (2009)

מבוא

חלופת הדישון המיטבית בעיבודי היסוד לדישון חנקני בחיטה התבססו על שילוב של הדישון החנקני במהלך עיבודי היסוד כדיי לחסוך מהלכים מיותרים של כלים לפיזור והצנעה בשלבים מאוחרים, טרום זריעה או במהלך הזריעה.
לקראת סוף המאה ה- 20 נפוצה התפישה לעיבוד משמר, זריעה במינימום עיבודים. בהתאם לכך פותחו מכונות זריעה המסוגלות לזרוע בקרקע על גבי שלף וכן בו זמנית להצניע דשן. באותה תקופה חל מעבר מסיבי ממזרעות דרייל מכאניות למזרעות פניאומטייות (אייר- סיידר) המסוגלות לבצע גם זריעת דשן במהלך נפרד או משולב בזריעת החיטה.

חקלאים רבים מעדיפים להמתין לנביטת העשביה לאחר גשם ראשון ולאחר מכן לשלב את הדישון בזמן עיבוד הקילטור הקל או הדיסוק הקל בחלקה לקראת מצע זרעים.
בפני החקלאי עומד מבחר רב של אפשרויות ליישום חנקן בגידולי הדגן סמוך למועד הזריעה או בזמן הזריעה, שוב נשאלת השאלה מה השיטה הטובה והיעילה ביותר ליישום הדשן החנקני.
קביעת סוג הדשן הנדרש ויישומו דורשת התייחסות למספר גורמים כפי שצויין במבוא פרק הדישון החנקני בעיבודי היסוד, בפרק זה יוצגו חלופות דישון שונות לפי גורמי ההתייחסות הנ"ל.

פיזור אוריאה במדשנת צנטרפוגלית או פניאומטית- הצנעה בדיסקוסקילטור קל

שיטת דישון ותיקה, בה מפזרים אוריאה במדשנת צנטריפוגלית או פניאומטית, לאחר מכן הצנעתה בדיסוק או קילטור קל לפני זריעה (15-10 ס"מ עומק הצנעה.)

יתרונות:
שימוש במקור חנקן הזול ביותר, יישום הדשן בסמוך למועד הזריעה. בדרך כלל מגדל הנוהג לבצע עיבוד קל להכחדת עשביה ולקבלת מצע זרעים איכותי לפני זריעה, פעולת פיזור הדשן הינה מהלך זול. יעילות הדישון גבוהה כתוצאה מהצנעת הדשן בעומק החתך העליון בנפח עומק הזריעה, נוהגים לדשן במנה הרצויה של חנקן (N 7-8 ק"גד').

חסרונות:
נדרשת הצנעה מיידית לאחר הפיזור, למניעת התנדפות אמוניה מגרגירי האוריאה, קצב הפיזור תלוי ביכולת ההצנעה היומית. אחידות פיזור הדשן תלויה בסוג המדשנת ונחשבת נחותה לעומת ריסוס או הצנעה ישירה בחתך.
ביצוע דיסוק או קילטור הנדרש לצורך הצנעת הדשן בלבד, בפועל מהלך מיותר להכנת מצע הזרעים הכרוך בעלות עיבוד ובדריכה נוספת בשדה מיורת.

שקלול:
עלות סך-הכל הדשן + עלות כלי הפיזור + כלי ההצנעה (במידה ונעשה במיוחד לצורך זה).

פיזור אוריאה משולב במהלך אחד עם דיסקוס או קלטרת קלה

שיטת דישון חדשה יחסית, תוך פיזור אוריאה במדשנת פניאומטית דרך קנקני פיזור בבום בקדמת דיסקוס קל או קלטרת קלה. ההצנעה בנפח חתך עליון (15-10 ס"מ).

יתרונות:
שימוש במקור חנקן הזול ביותר, חיסכון במהלך מפזרת ותיאום בין קצב הפיזור לבין קצב ההצנעה. יעילות הדישון גבוהה כתוצאה מהצנעת הדשן בעומק החתך העליון בנפח עומק הזריעה, נוהגים לדשן במנה הרצויה של חנקן (N 7-8 ק"גד').

חסרונות:
כלי מעט מסורבל בעבודה, בדרך כלל מבוצע ע"י קבלני יישום.

שקלול:
עלות סך-הכל הדשן + תוספת עלות הפיזור לדיסקוס/קלטרת.

ריסוס אוראן במרסס - הצנעה בדיסקוסקילטור קל

שיטת דישון ותיקה, בה מרססים אוראן על פני השטח ולאחר מכן הצנעתו בדיסוק או קילטור קל לפני זריעה (15-10 " ס מ עומק הצנעה).

יתרונות:
יישום הדשן בסמוך למועד הזריעה. בדרך כלל מגדל הנוהג לבצע עיבוד קל להכחדת עשביה ולקבלת מצע זרעים איכותי לפני זריעה, פעולת ריסוס הדשן הינה מהלך זול. לעיתים המגדלים משלבים בתמיסת האוראן חומרי הדברת עשבים.
ריסוס על פני הקרקע אחיד ומדויק, כמו כן יעילות הדישון גבוהה כתוצאה מהצנעת הדשן בעומק החתך העליון בנפח עומק הזריעה, לכן נוהגים לדשן במנה הרצויה של חנקן (N 7-8 ק"גד').
לא נדרשת הצנעה מיידית לאחר הריסוס, הדשן נספג בקרקע ולכן שיעור ההתנדפות כאמוניה זניח, לפיכך קצב הריסוס אינו תלוי ביכולת ההצנעה היומית.

חסרונות:
בתנאי רוח אחידות הפיזור פוחתת, היישום תלוי במגבלות הרוח. במידה וביצוע הדיסוק או הקילטור נדרשים לצורך הצנעת הדשן בלבד, הפעולה מייקרת את עלות הדשן בקרקע, בנוסף למהלך מיותר כביכול למצע זרעים.

שקלול:
עלות סך-הכל הדשן + עלות כלי הפיזור + כלי ההצנעה (במידה ונעשה במיוחד לצורך זה).

ריסוס אוראן משולב במהלך אחד עם דיסקוס או קלטרת קלה

שיטת דישון ותיקה יחסית, תוך ריסוס בבום בקדמת דיסקוס קל או קלטרת קלה במהלך אחד. ההצנעה בנפח חתך עליון (20-10 ס"מ).

יתרונות:
חיסכון במהלך מרסס ותיאום בין קצב הפיזור לבין קצב ההצנעה. יעילות הדישון גבוהה כתוצאה מהצנעת הדשן בעומק החתך העליון בנפח עומק הזריעה, נוהגים לדשן במנה הרצויה של חנקן (N 7-8 ק"גד').

חסרונות:
במידה וביצוע הדיסוק או הקילטור נדרשים לצורך הצנעת הדשן בלבד, הפעולה מייקרת את עלות הדשן בקרקע, בנוסף למהלך מיותר כביכול למצע זרעים.

שקלול:
עלות סך-הכל הדשן + תוספת עלות הפיזור לדיסקוס/קלטרת.

דישון אוריאה ב - מזרעהמדשנת ''אייר סידר''

שיטת דישון חדשה יחסית, האוריאה מוצנעת בקרקע בפסים בעזרת קנקני הזריעה במזרעת "אייר סידר", ניתן לבצע בכלי "זריעת" אוריה בלבד או משולב עם זרעים במהלך אחד (10-4 ס"מ עומק הצנעה).

יתרונות:
שימוש במקור חנקן הזול ביותר, יישום הדשן בסמוך לפס הזריעה, פעולת פיזור הדשן הינה מהלך יקר יחסית לפיזור אך מהירות היישום גבוהה ויכולת הביצוע בהספקים גדולים. יעילות הדישון גבוהה ביותר בגלל מיקום הדשן בפס הזריעה נוהגים לדשן במנה נמוכה של חנקן (N 5-3 ק"גד') בשלבים מאוחרים להשלים את המנה במידת הצורך. במהלך זריעת דשן בלבד ניתן להגדיל אמנת החנקן ב – 2-3 ק"גד'.

חסרונות:
בגלל מיקום הדשן סמוך לזרע קימת רמת סיכון שבגשם קל אשר ירטיב סנטימטרים בודדים בחתך, ייוצר מצב של ריכוזי דשן גבוהים סמוך לזרע אשר יפגעו בהתפתחות הנבט הצעיר. לכן, מקפידים לתת מנת דשן מוגבלת כדי להפחית את הסיכון. את מנת החנקן הנדרשת להשלמה יש לבצע כחודש לאחר נביטה, מהלך הפיזור הנוסף צריך להילקח בחשבון הכולל של יישום כל מנת החנקן בחלקה.
מזרעות "האייר סידר" רגישות מאד לאיכות הדשן, מעט אבקה ולחות בדשן משבשות את עבודת הכלי. הכלי מיועד לעבודה בחלקות גדולות, אינו מתאים ליישום בחלקות קטנות.

שקלול:
עלות סך-הכל הדשן + עלות כלי הפיזור + עלות יישום הדשן להשלמת מנת החנקן.

דישון אוריאה במזרעות ל''לא עיבוד'' (No Till)

שיטת זריעה ודישון חדשה יחסית, האוריאה מוצנעת בקרקע בחריץ הזריעה, במקום פליחת הקרקע ע"י דיסק המזרעה (10-4 ס"מ עומק הצנעה).

יתרונות:
שימוש במקור חנקן הזול ביותר. בשיטת הגידול "ללא עיבוד" (NT) אין כל דרך אחרת להצניע דשן בחתך הקרקע. יעילות הדישון גבוהה ביותר בגלל מיקום הדשן בפס הזריעה, נוהגים לדשן במנה נמוכה של חנקן (N 4-3 ק"גד') בשלבים מאוחרים להשלים את המנה לפי הצורך.

חסרונות:
בגלל מיקום הדשן סמוך לזרע קימת רמת סיכון גבוהה שלאחר גשם קל, אשר ירטיב סנטימטרים בודדים בחתך, ייוצר מצב של ריכוזי דשן גבוהים אשר יפגעו בהתפתחות הנבט. לכן מקפידים לתת מנת דשן מוגבלת כדי להפחית את הסיכון. את מנת החנקן הנדרשת להשלמה יש לבצע כחודש לאחר נביטה, כמובן שמהלך הפיזור הנוסף צריך להילקח בחשבון הכולל של יישום הדשן בחלקה.
העמסה של הדשן והזרעים מעט מסורבלת במזרעות ה-NT, בדרך כלל מנת אוריאה של 6-7 ק"ג דונם תואמת לקצב המילוי של גרעיני החיטה במזרעה (כמות התואמת גם לריכוז החנקן המותר בפס).

שקלול:
עלות סך-כל הדשן + עלות כלי הפיזור + עלות יישום הדשן להשלמת מנת החנקן דישון אוראן.

דישון אוראן במזרעות ל''לא עיבוד'' (No Till)

קימות מספר מזרעות NT ששיטת הדישון בהם נוזלית, האוראן מוצנע בקרקע בחריץ הזריעה, במקום פליחת הקרקע ע"י דיסק המזרעה (10-4 ס"מ עומק הצנעה).

יתרונות:
בשיטת הגידול "ללא עיבוד" (NT) אין כל דרך אחרת להצניע דשן בחתך הקרקע, השימוש בדשן נוזלי מקנה גמישות רבה יותר בכמויות הדשן הניתנות. יעילות הדישון גבוהה ביותר בגלל מיקום הדשן בפס הזריעה, זאת מכיוון שבהזרקת האוראן לקרקע יבשה פיזור הדשן ברדיוס גדול סביב נקודת ההזרקה בהשוואה לדשן המוצק המוצנע באותה שיטה. יתרון הפיזור בנפח גדול יותר של תמיסת הדשן מאפשר לתת מינונים גבוהים יותר של חנקן ללא חשש לפגיעה בנבט הצעיר (N 7-6 ק"גד') בדרך כלל אין צורך בשלב מאוחר להשלים את המנה.

חסרונות:
העמסה של הדשן הנוזלי והזרעים מעט מסורבלת במזרעות ה-NT.

שקלול:
עלות סך-כל הדשן + עלות כלי הפיזור.

ריסוס אוראן או פיזור מוצק והצנעה בעזרת גשם או השקיה

שיטת דישון ותיקה, בה מרססים אוראן או מפזרים אוריאה מוצקה ע"ג על פני השטח לפני ארוע גשם (לפני זריעה או מיד לאחר זריעה), מתוך צפיה לכמות ממטרים מספקת להמסה והצנעת הדשן ברקע. באזורים בהם מבצעים השקית הנבטה אין כל בעיה ביישום גם של אוראן בהדשייה.

יתרונות:
יישום הדשן במועד הזריעה לפני נביטה. יעילות הדישון גבוהה יחסית כתוצאה מהסעת הדשן ע"י המים אל עומק החתך העליון בנפח עומק הזריעה. נוהגים לדשן במנה הרצויה של חנקן (N 7-8 ק"גד').

חסרונות:
קיים סיכון במיקרים בהם ההצנעה בעזרת הגשם, לעיתים אינו מתקיים או שיעור הגשם נמוך ואינו יעיל בהמסת האוריאה או בהסעת הדשן לעומק החתך. במיקרים אלו חלים איבודי חנקן כתוצאה מהתנדפות אמוניה מגרגרי האוריאה המפוזרים בשטח.

שקלול:
עלות סך-הכל הדשן + עלות כלי הפיזור.

לסיכום

לרשות המגדלים עומד מגוון רחב של אפשרויות יישום.
ניתן לחסוך בעלויות דישון היסוד החנקני בפלחה. על המגדל לבחון בקפדנות את העלות הכוללת של כלל העיבודים ויישום והדשן המוצנע בקרקע למצע זרעים, אך אין זה הכרחי שסוג הדשן, בו יחידת החנקן הזולה ביותר, נותן את הפתרון הזול ביותר.

ניתן לפנות בכל עת לאגרונומים ולאנשי המכירות של דשן גת בע”מ, לייעוץ ולעזרה במציאת החלופה המיטבית למגדל.