על יבול ואיכות הפרי-תוצאות ביניים

ירון יוטל –  דשן גת בע”מ, בועז ארד –  דשן גת בע”מ, דוד גפן – מדריך הדרים, אזור בית שאן, עומר גזית – פרדס אזורי בית שאן.

מבוא

האבץ הוא אחד מיסודות הקורט העיקריים שמורגש בו מחסור בהדרים הגדלים בארץ. מחסור באבץ עלול לפגוע בפוריות העץ על ידי נשירת פרחים, פירות ועלים ובנוסף לפגיעה בטיב הפרי (9). בדומה למחסור ביסודות קורט אחרים, המחסור באבץ נובע מתנאי pH גבוה בקרקע המקשים על קליטתו זמינות האבץ יורדת בקרקעות בסיסיות כתוצאה משקיעתו כמלח קשה תמס, ספיחתו לקלציום קרבונט וכן שקיעה של סילקתים על גבי שטחי הפנים של חרסיות (2,1). תוספת של האבץ לקרקע ככילאט מונעת את תהליכי השקיעה והקיבוע, מעלה את ריכוזו בתמיסת הקרקע ויכולת התנועה שלו בקרקע, ובכך מעלה את זמינותו לצמחים.

בפרדסנים בארץ נוהגים לרסס את נוף העצים באבץ ואילו ההזנה בכילאט אבץ דרך מערכת ההשקיה אינה נפוצה, זאת למרות שמחקרים קודמים הראו השפעה חיובית להדשייה (10). נמצא שהדשייה של כילאט אבץ מתקנת את מחסורו בצמח ביתר יעלות מאשר ריסוסו על גבי העלווה (11). מקובל לחשוב כי תרומת ריסוס עלוותי של אבץ בעיקר לגידול וגטטיבי ונמוכה להתפתחות שורשים בניגוד ליישום דרך ההשקיה, זאת מכיוון שאבץ בריסוס עלוותי אינו מועבר ביעילות מהעלים לשורשים ולכן איננו משפיע על מחסור של אבץ בשורש (3 ,4).

נמצא כי ביישום קרקעי של Zn-EDTA התקבלה העברה יעילה של אבץ לעלים ובנוסף שופרה יכולת קליטת הברזל ע”י הצמחים. עובדה זאת מצביעה על כך שבתמיסת הקרקע ברזל יכול להחליף את האבץ בכילאט ולהקל על קליטתו (5). יישום כילאט אבץ דרך מערכת ההשקייה יכול לעלות את ריכוז האבץ בעלים והוא נמצא יעיל יותר מיישום של אבץ שאינו קשור לכילאט (6).

בניסיון נערך במטע אשכולית אדומה מזן “ריו-רד” שסבל ממחסור חריף באבץ נבדקה השפעת כילאט אבץ ביישום קרקעי לעומת ריסוס עלוותי. נמצא כי יישום של 30 גר’ אבץ כ- Zn-EDTA בקרקע גירניות היה בעל השפעה דומה ל-2 עד 4 ריסוסי עלווה, שני הטיפולים שיפרו את היבול (7, 8). במחקר שנערך לאחרונה בבית גוברין, נמצאה עליה ביבול של קליפים מזן “אור” ביישום כילאטי אבץ ומנגן דרך מערכת ההשקיה. בהשוואה בין יבול העצים שקיבלו ריסוס כילאטי אבץ ומנגן (בתוספת של אוריאה דלת ביורט) לעצים שקיבלו את אותם הכילאטים דרך מי ההשקייה, לא נמצאו הבדלים (11). מטרת הניסוי הנוכחי היא לבדוק את היעלות של יישום כילאט אבץ דרך מערכת ההשקייה בקרקעות גירניות לתיקון מחסורי אבץ בפומלית ובקליפים מסוג “אור” במטרה לשפר כמות היבול ואיכותו.

שיטות וחומרים

הניסוי נערך בשתי חלקות (פומלית ו”אור”) של הפרדס האזורי בעמק בית שאן סמוך למפגש של נחל בזק עם כביש 90. נטוע בקרקע סורוזים גירי. חלקת הפומלית ניטעה בשנת 1995 על כנה מסוג וולקה במרווח נטיעה של 6*4.מ’. חלקת ה”אור” הורכבה בשנת 2003 על גבי מינאולה מורכבת על כנה וולקה במרווח נטיעה של 4*6 מ’. הניסוי נערך בצורה של בלוקים כאשר בכל חלקה סומנו 5 שורות עצים אשר קיבלו את הטיפול, כאשר בין שתי שורות טיפול מפרידה שורת עצי ביקורת.

כילאט אבץ מסוג “אבץ גת” (Zn-EDTA) הוזרק בשלושה מועדים בין אפריל ליוני (2008 ו-2009) לשלוחות הטפטוף של חמשת שורות הטיפול. בכל מועד הוזרק מינון שווה ערך ל-2 ליטר “אבץ גת” לדונם,. (סה”כ 6 ליטר לדונם) לכל שלוחה בנפרד באמצעות משאבה.  מדגמי עלים נלקחו בחודש ספטמבר בשנת 2008 ו-2009, בהם נבדקה תכולת האבץ ויסודות הזנה נוספים במעבדת שרות שדה – נווה יער. חלקת הפומלית נקטפה באוקטובר בכל שנה, נבדק היבול ומספר הפירות בכל עץ מארבעה עצים בכל חזרה. בשנת 2009 נבדקה גם התפלגות גודל הפרי משני סלי קטיף שנבחרו באופן אקראי מכל עץ שנדגם, מיון הפרי נעשה על פי קוטרו. חלקת האור נקטפה בחודש ינואר בכל שנה, נבדק היבול הכללי ומספר הפירות בכל עץ משני עצים בכל חזרה. בנוסף נבדקה התפלגות גודל הפרי באותה שיטה.

תוצאות ודיון

ריכוז האבץ בעלים – בבדיקות העלים שנערכו בשני המינים לאחר עונת הטיפולים הראשונה (2008) נמצאו ריכוזי אבץ נמוכים מערך הסף המקובל כמחסור (15 ח”מ). לא נמצא הבדל בריכוז האבץ בין העצים שדושנו בכילאט אבץ לבין עצי הביקורת (איור 1) למעט חזרה אחת של עצי ביקורת בפומלית שהייתה בעלת ריכוז יוצא דופן (17 ח”מ).

ייתכן שריכוז האבץ הנמוך בשני המינים נגרם כתוצאה מהיבולים הגבוהים באותה שנה. בבדיקות העלים שנערכו ב-2009, לאחר שנתיים של טיפול בכילאט, נמצאו ריכוזי אבץ גבוהים יותר בעצים שקיבלו את הטיפול לעומת עצי הביקורת בשני המינים. תופעה זו בלטת במיוחד בזן “אור” שבו ריכוז האבץ הממוצע בעלים של עצי הביקורת עלה מ- 7.5 ל-9.8 ח”מ בלבד. לעומת זאת, בעצים שדושנו באבץ הריכוז עלה באופן משמעותי (מ-7 ל- 12.8 ח”מ). גם בעצי הפומלית נמצאה עליה מתונה בעצי הביקורת (מ- 10 ל- 13.7 ח”מ ) יחסית לעצים שטופלו באבץ (מ- 7.1 ל- 15.1 ח”מ) . ייתכן שעליית ריכוז האבץ בשנה 2009, גם בעצי הביקורת, קשורה ליבול הנמוך יחסית בשני המינים. בשאר יסודות ההזנה שנבדקו לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הטיפול לביקורת (טבלאות 1 ו- 2) ובין השנים 2008 ו-2009, למעט ריכוז המנגן שירד בשני המינים (בטיפול ובביקורת).

ממוצע ריכוז האבץ בעלים (2008-2009) בעצים שטופלו באבץ (צבע צהוב) ובעצי הביקורת (ביקורת).

    N (%)   P (%)   K (%)   (ZN (ppm   (Mn (ppm
טיפול 2008   2.20   0.11   0.59   7.03   31.83
טיפול 2009   2.25   0.10   0.59   12.80   30.60
בקורת 2008   2.15   0.10   0.52   7.48   32.20
בקורת 2009   2.24   0.10   0.54   9.84   30.20

תוצאות בדיקות עלים ממוצעות בחלקת ה"אור" בשנים 2008-2009

    N (%)   P (%)   K (%)   (ZN (ppm   (Mn (ppm
טיפול 2008   2.35   0.08   0.70   7.10   22.85
טיפול 2009   2.09   0.08   0.86   15.08   18.26
בקורת 2008   2.45   0.08   0.66   10.03   21.33
בקורת 2009   2.11   0.08   0.85   13.78   18.04

תוצאות בדיקות עלים בחלקת הפומלית: בשנים 2008-2009

כמות הפרי – משקל ומספר הפירות לעץ ירדו בחלקת הפומלית משנת 2008 לשנת 2009 (איור 2). בשנתיים שבהן נערך הניסוי עד כה לא נמצא הבדל בין העצים שטופלו באבץ לבין עצי הביקורת הן מבחינת יבול ממוצע והן מבחינת מספר הפירות.  היבול בחלקת האור ירד באופן דרסטי משנת 2008 ל 2009 (איור 3). ה”אור” הינו זן שמתאפיין בסירוגיות ויבולו מושפע ממגוון פעולות אגרוטכניות שנעשות במטע מלבד הדישון.

בניתוח שונות (Single Factor Anova) נמצא כי בשנה 2009 היבול הממוצע של העצים שטופל באבץ  (73 ק”ג) היה גבוה באופן מובהק (P-value=0.0005) מהיבול של עצי הביקורת (61 ק”ג).

בשנה זו גם מספר הפירות בממוצע לעץ היה גבוה באופן מובהק בעצים המטופלים (513) מאשר עצי הביקורת (402).  שתי החלקות מאופיינות בשונות רבה בין העצים ועל כן קשה להסיק אחרי שנתיים בלבד כי האבץ הינו הגורם עיקרי המשפיע על היבול. יחד עם זאת, סביר להניח שתחת מחסורי אבץ קיצוניים, דוגמת המצב בחלקת ה”אור”, בהחלט תיתכן פגיעה ביבול עקב מחסור באבץ.

איכות הפרי – התפלגות קוטר הפרי בחלקת ה”אור” הייתה דומה בעצים שטופלו ובעצי הביקורת, (איור מס’ 4). קוטר הפירות בשנת 2009 היה גבוה באופן משמעותי מזה של 2008, כפי הנראה, כתוצאה ממיעוט הפרי. בשנת 2008 קרוב ל30% מהפירות היו מתחת לקוטר 60 מ”מ בעוד שבשנת 2009 רק 4% מהפרי היה מתחת לקוטר זה.

משקל יבול ממוצע (א’) ומספר הפירות הממוצע (ב’) לעצי פומלית שטופלו באבץ (צהוב) ובעצי הביקורת (כחול) בשנים 2008 ו 2009.

משקל‭ ‬יבול‭ ‬ממוצע‭ (‬א‮’‬‭) ‬ומספר‭ ‬הפירות‭ ‬הממוצע‭ (‬ב‮’‬‭) ‬בעצים‭ ‬מזן‭ ‬“אור‮”‬‭ ‬שטופלו‭ ‬באבץ‭ (‬צהוב‭) ‬ובעצי‭ ‬הביקורת‭ (‬כחול‭) ‬בשנים‭ ‬2008‭ ‬ו‭ ‬2009‭.‬

התפלגות קוטר פרי ממוצע ב 2008 (קו מקוטע) ו 2009 (קו מלא) בחלקת האור בעצים שטופלו באבץ (אדום) ועצי הביקורת (כחול)

סיכום – לפי בדיקות עלים, כילאט אבץ מסוג Zn-EDTA נמצא יעיל לתיקון מחסורי אבץ בפומלית ובקליפים מסוג אור. בנוסף,  נמצא כי עצים מהסוג אור שקיבלו טיפול בכילאט אבץ במשך שנתיים הניבו יותר פרי בכ- 20% מהביקורת. גם משקל היבול בעצים שדושנו באבץ היה גבוה, אך רק בכ-10% ממשקלם בביקורת. התפלגות גודל הפירות הייתה דומה בעצים המטופלים ובביקורת, ניתן להניח שבכל קבוצת גודל היו יותר פירות קטנים בטיפולי האבץ. בגלל סירוגיות הגידול יש להמשיך את הניסוי לשנה נוספת ויותר, כדי להגיע למסקנות ברורות להשפעת האבץ על הפומלית והאור.

ספרות

1. Alloway, B., Zinc in soils and crop Nutrition. 2004.
2. Mikkelsen, D.S and S.Kuo. 1977. Zinc Fertilization and Behavior in Flooded Soils. G.A.B. Special Publication. No. 5, pp.11 Farnham Royal , England.
3. Neilsen, G.H. and D.Neilsen. 1994. Tree Fruit Zinc nutrition, pp. 85-93. In A. B. Peterson and R.G. Stevens (eds.). Tree fruit Nutrition. Goo Fruit Grower, Yakima, WA.
4. Crowley, D.E., W.Smith, B.Faber, and J.A Manthey. 1996. Zinc Fertilization of avocado trees. HortScience 31:224-229.
5. Anderson, C.A. 1984. Micronutrient uptake by citrus from soil-applied zinc compounds. Soil and crop Sci. Soc. FL Proc. 43:36-39.
6. Zekri, M. and R.C.J Koo. 1994. Application of micronutrient to citrus trees through micro-irrigation system. J. Plant Nutrition 15 (11): 2517-2529.

7. Swietlik, D. 1996. Responses of citrus trees in Texas to foliar and soil ZN application. Vol. 2, pp. 772-776. In proceedings of the international society of citriculture. VIII international Citrus Congress, May 12-17, Sun City, South Africa.
8. Murphy, L. S. & L. M. Walsh, 1972. Correction of micronutrients with fertilizers. P. 347-38. In: J. J. Morvdet et al. (eds.) Micronutrients in Agriculture. SSSA, Madison, WI.
9. האנציקלופדיה לחקלאות, כרך ג’ עמ’ 148: גידול הדרים.
10. ישעיהו מוסק, יוני אוסרוביץ’, פבלו סוסניצקי (1998). “השפעת הדישון ביסודות קורט על הדרים מזן נובה על הכנה “טרוייר” בדרום אזור לכיש”. עלון הנוטע נ”ב (4), עמ. 182-187.
11. ישעיהו מוסק ואלי אורן (2002). תיקון מחסורי אבץ ומנגן בקליף מזן “אור”. עלון הנוטע נ”ו (5), ע”מ 233 – 234.