אפונה (Pisum sativum בלטינית), הוא צמח מטפס חד שנתי ממשפחת הקטניות.
האפונה נמצאה בחפירות ארכאולוגיות המתוארכות לתקופת זמן של 10,000 שנים לפחות. השרידים הקדומים ביותר נמצאו בטורקיה, עיראק וישראל. האפונה נפוצה באירופה, סין והודו.
האפונה עשירה בוויטמינים כמו ויטמין A וויטמין C, מינרלים וסיבים תזונתיים. אפונה נחשבת על ידי רבים כמקור בריא לחלבון מן הצומח.

עונת גידול האפונה היא בד"כ בחורף, אך בגידול בחממה ניתן לגדל גם בסתיו ובאביב – ל"משוך" את עונת הגידול ו/או לגדל במחזורים כאשר לאחר 60-80 יום מהשתילה/זריעה, האפונה תניב פרי – תרמיל מוכן לאכילה.
גידול האפונה בחממה גם מאפשר גידול יעיל ומסודר ע"י הדליה מהסיבה שהצמח יכול להגיע לגובה 3מ' וגם מאפשר להימנע מפגעי מזג אויר ומזיקים.
בשנים האחרונות נפוץ גידול אפונת שלג, אשר מיועדת לאכילה כתרמיל צעיר טרי או לבישול כמקובל בבישול האסייתי.

דישון

ראשית, בגידול בקרקע מומלץ לבצע בדיקות קרקע מעומק 0-30 ס"מ לפני העונה של פוריות קרקע – חנקן, זרחן ואשלגן. כמו כן, רצוי לבצע גם בדיקת מליחות – EC, כלוריד ונתרן.
חנקן: האפונה הינה ממשפחת הקטניות, משפחה זו מסוגלת לספק לעצמם חנקן בעזרת חיידקים קושרי חנקן (Rhizobium), החיים בסימביוזה עם שורשי האפונה.
בד"כ אין צורך להוסיף חנקן לגידול, אך בקרקעות גיריות, חוליות, נתרניות או במצעים מנותקים מומלץ ליישם במשך העונה 3-5 ק"ג חנקן להמרצת הגידול.
זרחן: לאפונה נדרשת כמות גדולה של זרחן, עיקר חשיבותה לשלבי הגידול הראשונים – נביטה והתבססות מערכת השורשים.
מומלץ לבצע בדיקות קרקע, דגימות משכבות הקרקע העליונה בעומק 0-20 ס"מ. לקבלת יבול גבוה תידרש רמה גבוהה של זרחן, כאשר השאיפה להגיע לרמות זרחן של 10-12 ח"מ בבדיקת אולסן.
במידה וקיים מחסור בזרחן מומלץ לבצע פיזור "מ.א.פ גת" (12-51-0) על פני הערוגה או בתלם במרכז הערוגה, כאשר על כל 1 ח"מ זרחן חסר נדרש לדשן 2 ק"ג\דונם "מ.א.פ גת".
אשלגן: רמת האשלגן הרצויה לפי בדיקות אשלגן בתמיסת המיצוי, רצוי בערך גבוה מ 3,200- ∆F= או לפי שיטת מיצוי בCaCl2– ערך גבוה מ 90 מ"ג\ק"ג קרקע.
במידה וקיים מחסור באשלגן מומלץ לבצע פיזור של אשלגן כלורי (0-0-61) על פני הערוגה או בתלם במרכז הערוגה לפי: מחסור נמוך – 30 ק"ג\דונם, מחסור בינוני – 50 ק"ג\ד', מחסור גבוה – 80 ק"ג\ד'.

גידול על מצע מנותק

בגידול על מצע מנותק נדרשת הזנה רציפה של יסודות ההזנה – חנקן, זרחן ואשלגן בתוספת יסודות קורט. הרכב הדשן הנדרש בהתאם לסוג המצע, איכות מי ההשקיה ושלבי התפתחות הגידול.
מקובל להשתמש בתמיסות דשן ללא כלור או מופחת כלור וללא מקור חנקן מאוריאה, כגון תמיסות דשן שפיר (5-3-8 +מיקרו, 7-3-7 +מיקרו, 4-2-8 +מיקרו), דשן אור (במים מותפלים), עילית דלת כלור + מיקרו (במים עם תכולת כלור נמוכה) בהרכבים שונים.

הנחיות הדישון הן בגדר המלצה בלבד.
צוות האגרונומים של דשן גת נכון בכל עת לתת מענה וליווי מקצועי.

עדי נוה
אגרונום
054-4361150
adin@deshengat.co.il